סין עלולה להפסיד רבות מהתרחבות העימות. על פי תחקיר ה"ניו יורק טיימס", חשיבותו של המזרח התיכון עבור בייג'ינג זינקה בשנה החולפת, במיוחד על רקע החרפת מלחמת הסחר מול ארצות הברית, שוק היצוא המוביל שלה בעבר. איחוד האמירויות הפכה לשוק הצומח ביותר עבור רכבים סיניים, והביקוש לפלדה סינית בסעודיה הוכפל. לדברי דן ואנג מקבוצת "אירואסיה", בין השנים 2019 ל-2024 סין השקיעה ישירות כ-89 מיליארד דולר במזרח התיכון.
כעת, קשרי הסחר הללו נמצאים בקו האש. איראן תוקפת נמלים, ספינות, צינורות, מתקני התפלה וחוות שרתים ברחבי האזור, בתגובה לפעילות של ישראל וארה"ב. התשתיות הסיניות נמצאות בסיכון עצום: לפי מכון המחקר "AidData", חלקן של ההלוואות והמענקים הסיניים לאזור הוכפל ל-10% מהפורטפוליו העולמי שלה ב-2023. חברות ממשלתיות סיניות מעורבות בפרויקטים אדירים, בהם הרחבת ייצור הגז הטבעי בקטאר (במעורבות "סינופק" הסינית), פיתוח נמל חיפה בישראל ונמל ח'ליפה באמירויות.
ההסלמה פוגעת גם במגזר העסקי והטכנולוגי. חברות כמו וואווי, עליבאבא וטנסנט הקימו מטות אזוריים בדובאי, ויצרניות הסמארטפונים הסיניות נוגסות בנתחי השוק באזור, כך על פי חברת המחקר "אומדיה". אולם, השבוע חברות סיניות רבות הורו לעובדיהן לעבור לעבודה מרחוק. ענקית הטכנולוגיה "ביידו" השהתה את שירותי המוניות האוטונומיות באמירויות, ומשרד החוץ הסיני אישר כי אזרח סיני אחד נהרג ויותר מ-3,000 פונו מאיראן.
מעבר לתשתיות, אספקת האנרגיה של סין, שמייבאת למעלה ממחצית מהנפט הגולמי שלה מהמזרח התיכון, מאוימת. אובדן האספקה האיראנית, ממנה רוכשת סין מעל 13% מכלל יבוא הנפט הימי שלה לפי חברת "קפלר", יאלץ את בייג'ינג לחפש מקורות חלופיים ויקרים בהרבה. בעוד ענקיות ספנות כמו "קוסקו" הסינית ו-"מארסק" הדנית משעות נתיבים, הדיפלומטיה הסינית מנסה לכבות שריפות, ושר החוץ וואנג יי מקיים שיחות קדחתניות עם מקביליו באזור בניסיון להרגיע את הרוחות ולהגן על האינטרסים של בייג'ינג.
התרעות פיקוד העורף