בפתח דבריו התייחס קידר למצב בלבנון וטען כי הממשלה בביירות אינה מהווה גורם עצמאי מול חיזבאללה. "ממשלת לבנון היא למעשה כיסוי לטקס על היד של חיזבאללה", אמר. לדבריו, במערכות קודמות ישראל פגעה בעיקר ביכולותיו הצבאיות הכבדות של הארגון. "תקפנו להם את הנשק הכבד – טילים וכטב"מים – אבל לא לקחנו מהם את הנשק הקל. באמצעותו הם מאיימים על כל מה שקורה בלבנון. הם לא התפרקו מהנשק, בוודאי לא מהקל, ולכן נשארו הגורם השולט בפועל".
לדבריו, גם צעדים נקודתיים של הרשויות בלבנון אינם משנים את התמונה הרחבה. "יכול להיות שבודקים פה ושם מכוניות, אבל בפועל לא השתנה כמעט דבר במאזן הכוחות הפנים-לבנוני לאורך השנים".
"צריך לעודד ולסייע לציבור האיראני לצאת נגד האייתוללות"
קידר הדגיש כי כוחו של חיזבאללה קשור באופן הדוק למשטר האיראני. "אם נצליח להביא לשינוי שלטון באיראן, כזה שלא יחזק עוד את ארגוני הפרוקסי ולא יספק להם נשק וכסף, יש סיכוי שחיזבאללה יחזור לממדים יותר סבירים". עם זאת, הוא העריך כי המטרות האמריקאיות במערכה אינן בהכרח כוללות הפלת המשטר בטהרן. "אני לא בטוח שהאמריקנים יתעקשו על שינוי שלטון. הם ממוקדים בעיקר בנושא הגרעין ובנושא הטילים. אבל כל עוד המשטר הנוכחי נשאר שם, הוא ישקם גם את תוכנית הגרעין, גם את מערך הטילים וגם את רשת ארגוני הפרוקסי. זה יכול לקחת שנה, שנתיים או עשר – יש להם סבלנות".
בהמשך התייחס קידר גם לשיקולים שעשויים להנחות את הנהגת איראן. לדבריו, בטהרן עשויים להמתין לשינוי פוליטי בוושינגטון. "הם יכולים לחכות שטראמפ יעזוב, שיגיע נשיא אמריקני יותר סימפטי, ואז להמשיך כרגיל. לכן אסור לישראל להוריד את העין מהאפשרות של שינוי שלטון באיראן. מבחינתנו זה צריך להיות קו אדום".
לדבריו, ישראל צריכה לפעול גם בזירה הציבורית בתוך איראן ולעודד התנגדות לשלטון האייתוללות. "צריך לעודד ולסייע לציבור האיראני לצאת נגד האייתוללות ונגד שלוחיהם".
קידר טען כי סימנים ראשונים לפחד בתוך מנגנוני המשטר כבר ניכרים בשטח. "יש כבר תמונות של אנשי משמרות המהפכה והבסיג' שמסתובבים ברחובות מחופשים לנשים עם כיסוי פנים, כדי שלא יזהו אותם. הם חיים לצד אותם אנשים שהם דיכאו במשך שנים, ולכן הם חוששים. את הפחד הזה צריך לנצל".
לדבריו, גם הסכמים עתידיים עם המשטר האיראני אינם יכולים להבטיח שינוי אמיתי. "ישראל צריכה להסביר גם לאמריקנים שאי אפשר לצאת מהמלחמה כשהשלטון הזה נשאר באיראן. גם אם יחתמו על אינספור הסכמים – אני לא מאמין למילה אחת שלהם, ואסור שאף אחד יאמין להם".