ארצות הברית מנסה לאמץ אסטרטגיה של "גלגול האחריות". היא רוצה שבעלות בריתה יישאו בעיקר הנטל של הלחימה באיראן, בעוד שהיא עצמה תישא בעלויות מינימליות. ארה"ב מנסה לדחוף את מדינות המפרץ להיכנס למלחמה שבחרה בה, מלחמה שמדינות מועצת המפרץ לא הסכימו לה ואף לא נשאלו לגביה.
וושינגטון מאמצת שיטות שונות כדי לערב את המדינות הללו. ראשית, דונלד טראמפ ממשיך להכריז בטעות שמדינות ערב מצטרפות ללחימה. הממשל משדר צילומים מטעים של שיגור טילים לעבר איראן מהיבשה כדי ליצור את הרושם שהם נורו ממדינות ערביות.
איראן ניסתה לאורך שנים לנהל משא ומתן עם ארה"ב כדי להקל על הסנקציות, תוך שהיא מפגינה כוח כלפי שכנותיה הערביות. במקביל, מדינות המפרץ השתמשו בעוצמה הצבאית ובהשפעה של ארה"ב כדי להגן על עצמן מפני האיומים האיראניים.
יש לקחת בחשבון גם שמלחמה עם שכן שונה ממלחמה עם מעצמה רחוקה. כיום ארה"ב יכולה להחזיר את נכסיה הצבאיים והמלחמה תסתיים. איראן לא תלך לצד השני של העולם כדי להילחם בארה"ב. לעומת זאת, מלחמה עם שכן קרוב מורכבת הרבה יותר וקשה יותר להכיל אותה. יש לזכור את מלחמת איראן-עיראק: היא הייתה אמורה להימשך שלושה שבועות, אך נמשכה שמונה שנים.
הסוגיה אינה רק העברת עלויות המלחמה למדינות המפרץ. יש גם את שאלת הרלוונטיות של ארה"ב. אם מדינות המפרץ ייכנסו למלחמה, הן יזדקקו ליותר ויותר תמיכה מארה"ב - כמו העברת נשק ותמיכה באו"ם - במיוחד אם מדובר בעימות ממושך.
הדבר גם יבטיח שמדינות המפרץ יתרחקו מרוסיה ומסין. שתי המדינות גינו את התקיפה האמריקאית-ישראלית והביעו תמיכה באיראן. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז על "תמיכתו הבלתי מתערערת" במנהיג העליון החדש והצהיר כי יישאר "שותפה האמין" של איראן.
הסוגיה החשובה ביותר היא הלגיטימיות. מדובר במלחמה לא פופולרית מאוד בארה"ב. אנשים מקשרים אותה לתיקי אפשטיין, מכנים אותה "מבצע זעם אפשטיין" במקום "זעם אפי", ומאשימים את ישראל בכך שדחפה את ארה"ב למלחמה הזו. כאן ממשל טראמפ זקוק לשעיר לעזאזל. הוא אינו רוצה לפגוע בתדמיתה של ישראל.
גרהאם אמר בראיון כי ארה"ב לא תלך למזרח התיכון להילחם לבדה. כמובן שהוא אינו יכול לומר לבוחרים שלו בדרום קרוליינה ללכת להילחם למען ישראל. אם מדינות המפרץ יהיו מעורבות, הוא תמיד יוכל לומר שארה"ב פועלת כדי להגן על האינטרסים שלה במפרץ. אולם אם מדינות המפרץ יאמרו שהמלחמה הזו מיותרת, יהיה לאנשים כמו גרהאם קשה להצדיק את המערכה הצבאית הזו. מעורבות ערבית תעניק להם לגיטימציה.
כאשר מדינות המפרץ רואות זאת, הן מבינות שהתוכנית הגדולה של ארה"ב היא להפוך אותן לשעיר לעזאזל. לכן הן חיזקו עוד יותר את עמדת הנייטרליות שלהן. הן יודעות שהמחיר של תקיפת איראן יהיה גבוה בהרבה מאשר נקיטת עמדה הגנתית בלבד.
מדינות המפרץ צריכות לנהוג בפרגמטיות. למרות המעשים הנתעבים של איראן, עליהן להתמודד איתה באמצעות הפחתת הסלמה. ישנו הסכם בייג'ינג ממרץ 2023 בין סעודיה לאיראן, ויש להחיות אותו.
מדינות המפרץ צריכות להשאיר ערוצי תקשורת פתוחים עם איראן ולנצל כל נתיב דיפלומטי כדי להרחיק את עצמן מהעימות הזה. ניטרליות של מדינות המפרץ תבטיח שהסכסוך יישאר מוגבל והאזור לא יידרדר למלחמה כוללת. אחרת, לא רק האזור אלא העולם כולו עלול להידרדר בעיוורון למשבר שעלול להוביל למלחמת עולם שלישית - כך על פי טור הפרשנות שפורסם בסוכנות הידיעות ArabNews.
התרעות פיקוד העורף