בפוסט כתב טראמפ כי הוא מקווה שמדינות שונות, בהן סין, צרפת, יפן, דרום קוריאה ובריטניה, ישלחו ספינות לאזור כדי להבטיח שמצרי הורמוז לא יהפכו לאיום. לדבריו: "אני מקווה שסין, צרפת, יפן, דרום קוריאה, בריטניה ואחרות שנפגעות מהמגבלה המלאכותית הזו, ישלחו ספינות לאזור כדי שמצרי הורמוז לא יהוו עוד איום מצד מדינה שראשה כבר נכרת לחלוטין".
לפי הפרשנות, אם סין תבחר לשלוח ספינות מלחמה למצרי הורמוז, הדבר יעניק לגיטימציה לקואליציה בהובלת ארצות הברית. במצב כזה, כוח הים הסיני יפעל למעשה בתוך ארכיטקטורת פיקוד שמובלת על ידי וושינגטון.
בנוסף, צעד כזה עלול לערער את הנייטרליות הדיפלומטית שסין ניסתה לשמור מול איראן - מדינה שלפי הטענה מאפשרת לסין מעבר נפט דרך המצר בתשלומים ביואן בלבד, בזמן שמדינות אחרות מוגבלות יותר. בתרחיש כזה, לפי פירירה, סין עלולה לאבד כמה יתרונות מרכזיים: צי המכליות הלא רשמי שלה, הנפט האיראני המוזל שהיא רוכשת, והיתרון שהיא מנסה לבסס באמצעות מערכת התשלומים הסינית CIPS.
לעומת זאת, אם סין תבחר שלא להצטרף ליוזמה, לפי הפרשנות הדבר ישמש את ארצות הברית כדי להציג אותה כמדינה שמוכנה לתת לכלכלה העולמית להיפגע - כל עוד אחרים דואגים לאבטחת נתיב השיט שמוביל כ-45% מהנפט שהיא עצמה מייבאת.
במצב כזה, מדינות שישלמו מחירים גבוהים יותר עבור נפט עשויות לשים לב מי השתתף בהגנה על נתיב השיט ומי לא. לפי פירירה, הנרטיב של "נהנה חופשי" עלול להיווצר - ובכך לחזק מחדש את הדומיננטיות של הדולר במסחר האנרגיה.
לדבריו, אם ארצות הברית תאבטח את השיט לבדה - הדולר עשוי להמשיך לשלוט במסחר האנרגיה. אם תוקם קואליציה בינלאומית - ההצעה לסחור ביואן דרך המצר עלולה להיחלש. ואם אף אחד לא יאבטח את הנתיב - צי המכליות הלא רשמי של סין עשוי להפוך לערוץ הסחר המרכזי.
לדברי הפרשן: "טראמפ אינו מבקש עזרה. הוא מבקש מכל מדינה להכריע באיזה מערכת מוניטרית היא תומכת. ספינות המלחמה הן פתק ההצבעה, מצרי הורמוז הם הקלפי - והמטבע הוא ההכרעה".
התרעות פיקוד העורף