קאליבאף, יליד אוגוסט 1961, החל את הקריירה הציבורית והצבאית שלו בגיל 19 בלבד, כאשר זמן קצר לאחר גיוסו מונה למפקד כוחות במלחמת איראן-עיראק. מאז, מסלולו כלל את הפיקוד על כוח האוויר של משמרות המהפכה, תפקיד מפקד משטרת איראן, וכמובן, כהונה ארוכה כראש עיריית טהרן בין השנים 2005 ל-2017.
עמדותיו כלפי ישראל נציות ובלתי מתפשרות. בעקבות פרוץ המלחמה, קאליבאף אימץ רטוריקה תוקפנית במיוחד. "במלחמה הבאה, האיפוק שלנו ייפסק. אזורים גיאוגרפיים ויעדים חדשים יתווספו לתגובה שלנו", הצהיר בפני הפרלמנט. הוא אף התרברב בהישגי טהרן כשאמר: "העולם ראה שהטילים שבהם השתמשנו פגעו ביעדים והסבו אבדות כבדות לאויב הציוני", תוך שהוא מזהיר כי כל מתקפה תהפוך את בסיסי ארה"ב והאינטרסים שלה, כמו גם את ישראל, למטרות לגיטימיות מיידיות.
אולם, מתחת לתדמית ה"מהפכן הקשוח", מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה. על פי דיווחים באתר האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל", קאליבאף נחשב לשם נרדף לשחיתות בצמרת האיראנית. הוא עמד במוקד סערה ציבורית שכונתה "סיסמוני-גייט" (שערוריית ציוד התינוקות), לאחר שמשפחתו נתפסה חוזרת ממסע קניות בטורקיה, בניגוד מוחלט להטפותיו לאזרחי איראן להסתפק במועט.
בעוד שרבים מסגניו מתקופתו כראש עיר נשלחו לעשרות שנות מאסר בגין מעילות ענק, קאליבאף עצמו חמק מאימת הדין, ככל הנראה הודות לקשריו הענפים בצמרת השלטון. כעת, כשהצמרת האיראנית מדוללת מתמיד, קאליבאף ניצב בחזית, שילוב מסוכן של ניסיון צבאי, רטוריקה קיצונית וקופה של שרצים על גבו.
התרעות פיקוד העורף