לצד זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשינוי חלקי בלבד. בלבנון אין עדיין מחאה רחבה או מאורגנת נגד הארגון, אך ניתן לזהות התרופפות מסוימת של מחסום הפחד, בעיקר בזירה הדיגיטלית וברשתות החברתיות, שם אזרחים מרשים לעצמם להביע עמדות ביקורתיות יותר מבעבר.
לדבריו, מדובר בשינוי הדרגתי אך משמעותי. "בעבר דברים כאלה לא היו יוצאים בכלל החוצה. היום זה כבר מגיע גם לתקשורת הלבנונית ואפילו לזירה הבינלאומית", אמר, תוך שהוא מתייחס גם להופעות של פעילים לבנונים בזירות בינלאומיות שבהן נמתחת ביקורת על הארגון.
עם זאת, בלבנון עצמה המציאות מורכבת בהרבה. למרות הביקורת, חיזבאללה ממשיך להחזיק בכוח צבאי משמעותי ובהשפעה עמוקה על המערכת הפוליטית, הביטחונית והחברתית. הארגון נהנה גם מתמיכה בקרב חלקים מהאוכלוסייה, לצד תלות כלכלית וחברתית של אזרחים במנגנונים שהוא מפעיל.
"זה ציבור שחי תחת דיכוי ממושך, ללא יכולת אמיתית לפעול", מסביר אלחורי. "מאז תחילת שנות ה-2000 חוסלו פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים וזה חיסל גם את היכולת להתנגד בפועל".
לדבריו, בקרב חלק מהלבנונים קיימת גם תחושת תסכול גוברת כלפי הארגון, במיוחד על רקע ההסלמה הביטחונית. "יש מי שמאשימים את חיזבאללה בכך שהוא גרר את לבנון לעימות, ושבמקום להגן על המדינה הוא חשף אותה לפגיעה", אמר.
במקביל, ברשתות החברתיות ובשיחות פרטיות עולים גם קולות מורכבים יותר. חלק מהלבנונים, כך לדבריו, מביעים עייפות עמוקה מהמצב ואף רצון לסיום שלטון חיזבאללה, גם אם המחיר כבד. עם זאת, מדובר בעמדות שאינן מייצגות בהכרח את כלל הציבור, ולעיתים הן נאמרות בזהירות או בעילום שם.
בקרב הדור הצעיר בלבנון ניכרת, לפי עדויות שונות, תחושת תסכול עמוקה במיוחד. צעירים רבים מתמודדים עם משבר כלכלי חריף, חוסר יציבות פוליטית ועתיד לא ברור, כאשר עבור חלקם חיזבאללה נתפס כגורם שמעמיק את המשבר ולא פותר אותו.
עוד מצביע אלחורי על שינוי מסוים בשפה התקשורתית בלבנון, שלדבריו הולכת ומתרחקת מהגדרת חיזבאללה כ"ארגון התנגדות". "יש יותר ויותר שימוש במונחים כמו 'מיליציה', וזה חלק מניסיון לשלול ממנו לגיטימציה", אמר.
אחד הביטויים הבולטים לשינוי בשיח מגיע גם מהזירה הרשמית בלבנון. לדברי אלחורי, משרד ההסברה הלבנוני פרסם הנחיה לכלי התקשורת הממלכתיים להפסיק להשתמש במונח "התנגדות" ביחס לחיזבאללה ולהתייחס אליו בשמו בלבד.
לדבריו, מדובר בצעד שנועד לשלול מהארגון את הלגיטימציה הציבורית שצבר לאורך השנים. "הטרמינולוגיה משפיעה ישירות על דעת הקהל", אמר. "ברגע שמפסיקים להציג את חיזבאללה כארגון התנגדות לגיטימי, זה מחלחל גם לציבור ומערער את המעמד שלו".
לצד זאת, החשש מפני הסלמה נוספת עדיין נוכח מאוד. "האזרח הלבנוני היום מפוחד, מתוסכל ולא רואה אופק ברור", הוא מסכם. "יש תחושה של מדינה שנגררת שוב למערכה שלא בהכרח בחרה בה".
למרות הקולות החדשים, בשלב זה נראה כי מדובר בתהליך ראשוני בלבד. הפער בין ביקורת גוברת בשיח לבין יכולת ממשית לשינוי פוליטי או ביטחוני בלבנון - עדיין גדול, והשלכותיו על המציאות בשטח טרם התבררו.
התרעות פיקוד העורף