לפי מכון עלמא, עדויות מהתקופה האחרונה מצביעות על כך שחיזבאללה פועל בתוך מרכזי קליטה ומחנות עקורים בלבנון, לעיתים באמצעות פעילים המזוהים עמו ולעיתים תוך הסתייעות בעקורים עצמם, המזוהים עם הארגון. על פי הניתוח, אותם גורמים נהנים מתמיכה חומרית, כספית או לוגיסטית, וממלאים תפקיד כפול: מצד אחד שמירה על "סדר" במחנות ובריכוזי העקורים, ומצד שני פיקוח על השיח ועל ההתנהלות האזרחית.
בניתוח מובאת גם דוגמה לסרטון שבו אזרח עקור מאוים בידי פעיל חיזבאללה, לאחר שמתח ביקורת על הארגון מול התקשורת. לפי המכון, מקרים מסוג זה אינם אירועים נקודתיים בלבד, אלא חלק ממנגנון רחב יותר של שליטה בתודעה. על פי הניתוח, פעילי חיזבאללה פועלים כדי למנוע ביטויי ביקורת, לצמצם חשיפה תקשורתית למצוקת העקורים, ולנתק בין מצבם הקשה לבין עצם ההחלטה לפתוח בלחימה. בכך, לפי מכון עלמא, מבקש הארגון לעקר מראש נרטיבים חלופיים שעלולים לערער את הלגיטימציה הציבורית שלו.
עוד מדגיש מכון עלמא כי התופעה הנוכחית משתלבת בדפוס רחב וממושך יותר של פעילות חיזבאללה בזירה האזרחית. לפי הניתוח, הארגון אינו מסתפק בכוח צבאי, אלא בונה לאורך שנים מערכת מקבילה של שירותים אזרחיים - בהם רווחה, חינוך וסיוע הומניטרי - היוצרת תלות עמוקה של האוכלוסייה בו. בניתוח של מכון עלמא נכתב כי בתנאים של משבר והיעדר תפקוד מדינתי, התלות הזו הופכת לכלי מרכזי בעיצוב תודעה ובהבטחת נאמנות.
מערכה על התודעה במחנות העקורים
בהמשך מצביע הניתוח על שלושה מרכיבים משלימים באסטרטגיה של חיזבאללה בזירה האזרחית. המרכיב הראשון הוא הפחדה ושליטה - יצירת מרחב שבו ביקורת נתפסת כמסוכנת או כבלתי לגיטימית. המרכיב השני הוא תלות אזרחית - חיזוק הקשר בין האוכלוסייה לבין מנגנוני הסיוע של הארגון במקום המדינה. המרכיב השלישי הוא נרטיב אידאולוגי - קידום מסרים של הקרבה, כבוד ומאבק, המציגים את המציאות הקשה כחלק בלתי נפרד מ"התנגדות" לגיטימית. לפי הניתוח של מכון עלמא, השילוב בין שלושת המרכיבים הללו מאפשר לחיזבאללה לנהל "מערכה על התודעה" במקביל ללחימה הפיזית.
לפי מכון עלמא, המשמעות היא שמחנות העקורים בלבנון אינם רק מרחב הומניטרי, אלא גם זירה אסטרטגית שבה מתעצבת תפיסת המציאות של דור ההמשך. בניתוח נכתב כי במרחבים אלה מתנהל מאבק על פרשנות המציאות: האם לראות במצבם של העקורים תוצאה של בחירותיו של חיזבאללה, או חלק ממסגרת נרטיבית רחבה של מאבק, הקרבה ועמידה איתנה.
בסיכומו של ניתוח מכון עלמא נטען כי פעילות חיזבאללה בזירה האזרחית בזמן מלחמה אינה רק תגובת חירום זמנית, אלא המשך ישיר של מודל פעולה ארוך טווח, המבוסס על שילוב בין כוח צבאי, שליטה חברתית והנדסת תודעה. לפי המכון, מודל זה מאפשר לארגון לשמר יציבות פנימית גם בתנאים של לחץ גובר, אך בו בזמן חושף את עומק התלות שבין החברה השיעית בלבנון לבין חיזבאללה, ואת הקושי ההולך וגובר להפריד בין סיוע אזרחי לבין מנגנוני שליטה.
התרעות פיקוד העורף