במוקד הביקורת עמדה התפאורה שבה צולם המסר: חלל סגור שנראה מאולתר, קירות מכוסים בבדים או שמיכות, איכות וידאו ושמע ירודה, ושולחן קטן שעליו פריטים שונים לצד דגל איראן, תמונות דתיות ובובה לבנה קטנה. עבור מבקרים רבים, הבחירה לצלם את המסר בתנאים כאלה לא שידרה שליטה, אלא דווקא מצוקה, לחץ ואווירה של הסתתרות.
ברשתות החברתיות הופצו טענות שלפיהן הסרטון צולם במרחב תת־קרקעי או במקלט, אם כי לטענות הללו אין עד כה אישור רשמי. לצד זאת, נפוצו גם שמועות שלפיהן פזשכיאן ניסה להתפטר בימים האחרונים ונבלם בידי משמרות המהפכה - אך גם כאן לא הוצגה לכך הוכחה פומבית, ומדובר בטענות שעלו בשיח המקוון בלבד.
גולש אחר לעג לתפאורה וכתב: "המצב של השולחן, הווילון מאחור והבובה הזו מראה שהכול הורכב בחיפזון במקלט". בפוסט נוסף נכתב: "זו הסוף של הרפובליקה האסלאמית", ואחרים השוו את המראה של פזשכיאן לימים האחרונים של שליטים שנפלו. חלק מהתגובות התמקדו דווקא באלמנטים החזותיים שבסרטון. אחד הכותבים לעג לבובה הלבנה שהונחה לצד הנשיא וכתב: "אותה בובה, הכריזמה שלה והשימושיות שלה, גדולים יותר מהליצן הזה". אחר תהה בציניות: "מה בדיוק הבובה הזאת אמורה להגיד?"
לצד הלעג, עלו גם טענות רחבות יותר. כמה מהפוסטים טענו כי הסרטון אינו משקף רק כישלון תקשורתי, אלא מצביע על פער עמוק בין הדימוי שהמשטר מבקש להקרין לבין המציאות. "הרפובליקה האסלאמית חיה למעשה בעולם מקביל", כתב אחד המשתמשים, בעוד אחר טען כי "במשך כל השנים הללו, לרפובליקה האסלאמית מעולם לא היה שום סימן אמיתי של איראן".
התרעות פיקוד העורף