בהודעה רשמית שפרסם הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, נמסר כי הפעולה במתקן ההעשרה, המכונה גם מתקן "שהיד אחמדי-רושאן", מהווה הפרה בוטה של החוקים וההתחייבויות הבינלאומיות, בהן האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ותקנות נוספות הנוגעות לבטיחות וביטחון גרעיני.
גורם בצה"ל מסר בתגובה לדיווח: "כל התקיפות בנתנז הן תקיפות של צבא ארה"ב. לצה"ל אין מעורבות ישירה בתקיפות. מדובר בארבעה מערכים תת קרקעיים אשר מותקפים בשעה האחרונה על ידי מפציצים כבדים אמריקאיים".
זמן קצר לאחר מכן, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית התייחסה לתקיפת מתקן הגרעין בנתנז: "איראן הודיעה לנו כי אתר הגרעין בנתנז הותקף היום ולא נרשמה עלייה ברמת הקרינה".
בעקבות התקיפה, המרכז האיראני לבטיחות גרעינית פתח בבדיקות טכניות ומקצועיות מקיפות כדי לשלול אפשרות של דליפת חומרים רדיואקטיביים לסביבה. בניסיון ברור להרגיע את הציבור באיראן, הרשויות במדינה הבהירו כי על סמך הנתונים שנאספו במערכות הניטור השונות, לא נרשמה כל דליפה של חומרים מסוכנים. "אנו מודיעים לעם האיראני כי בזכות אמצעי הזהירות, לא נשקפת כל סכנה לתושבים המתגוררים באזורים הסמוכים לאתר", הודגש בדיווח של סוכנות תסנים.
מתקן ההעשרה בנתנז, המהווה את אחד מעמודי התווך של תוכנית הגרעין האיראנית, ידע בעבר שורת חבלות, פיצוצים ותקיפות סייבר שיוחסו על ידי גורמים זרים לישראל, ונראה כי המערכה החשאית - ולעיתים הגלויה - סביבו רחוקה מלהסתיים.
מתחת לאדמה
במהלך מבצע "עם כלביא", סוכנות הפיקוח הבינלאומית על הגרעין (סבא״א) פרסמה הודעה לפיה מתקן ההעשרה בנתנז נהרס לחלוטין בעקבות תקיפה אווירית, שככל הנראה בוצעה על ידי ישראל. מדובר באחד האתרים המרכזיים והרגישים ביותר בתוכנית הגרעין של איראן - מקום שבמשך שנים פעל בו מערך ענק להפקת חומר גרעיני שיכול לשמש גם לבניית פצצה.
המתקן בנתנז שוכן במדבר המרכזי של איראן, כ-250 קילומטרים מדרום מזרח לטהרן. הוא החל לפעול בתחילת שנות ה-2000 והיה מהאתרים השמורים ביותר במדינה. האתר כולל מבנים גדולים מעל פני השטח, אך עיקר הפעילות הגרעינית התבצעה מתחת לאדמה במתחם ענק שנבנה בעומק של עשרות מטרים, ומוגן בשכבות בטון עבות כדי לעמוד בפני תקיפות.
הפעילות המרכזית בנתנז הייתה "העשרת אורניום" - תהליך שמטרתו להעלות את ריכוז החומר הפעיל באורניום כך שיהיה אפשר להשתמש בו לדלק גרעיני, ובמקרים קיצוניים גם לייצור נשק. כדי לבצע את ההעשרה, האיראנים השתמשו במכשירים מיוחדים שנקראים צנטריפוגות. אלו צינורות מתכתיים ארוכים שמסתובבים במהירות עצומה, ודרכם מופרד החומר הפעיל מאורניום טבעי. ככל שיש יותר צנטריפוגות, אפשר להפיק יותר אורניום מועשר.
בעבר פעלו באתר כ-15,000 צנטריפוגות, כולל דגמים ישנים וחדשים. בחלק מהן בוצעו ניסויים להגיע לרמות העשרה גבוהות במיוחד - עד 60 אחוז, רמה שמתקרבת כבר ליכולת לייצר פצצה גרעינית. באתר הועסקו מאות מדענים, מהנדסים וטכנאים, והוא שימש גם לניסויים בפיזיקה גרעינית, בפיתוח גזים מיוחדים ובתחזוקת המערכות המתוחכמות.
התרעות פיקוד העורף