הפופולריות של פהלווי לא נבנתה ביום אחד. במשך שנים, רשתות טלוויזיה המשדרות מלונדון כמו "מנוטו" ו"איראן אינטרנשיונל" הציפו את איראן בשידורים שעוררו נוסטלגיה עזה לתקופת השלטון המלוכני, תוך התעלמות מבעיות זכויות האדם של אותה תקופה. אך כשהרגע הגיע, תגובת המשטר הייתה אכזרית וקטלנית מאי פעם. כוחות הביטחון פתחו במרחץ דמים תוך שימוש בנשק צבאי. על פי הדיווח ב"ניו יורקר", לפחות 7,000 בני אדם נטבחו ברחובות, למעלה מ-25,000 נפצעו ויותר מ-50,000 נעצרו. כשהרחובות התרוקנו מאימה, פהלווי מצא את עצמו מבודד, צופה מרחוק בטבח מבלי יכולת ממשית להושיע.
כעת, גם התמיכה מבחוץ מתקררת והולכת. ראש הממשלה נתניהו הפגין לאחרונה אדישות לחוסר היכולת של האופוזיציה האיראנית לנצל את ההפצצות כדי להפיל את השלטון, כשציין: "אתה יכול להוביל מישהו למים, אבל אתה לא יכול להכריח אותו לשתות". הנשיא טראמפ הוסיף פקפוק משלו כשאמר כי הגיוני יותר שמנהיג חלופי יצמח "מבפנים".
התרעות פיקוד העורף