עוד לפני פרוץ הלחימה, השלטון האיראני עצר עשרות אלפי בני אדם על רקע מחאות רחבות היקף. העצורים הוכנסו לבתי כלא, תחנות משטרה ומתקני כליאה מאולתרים - כולל מחסנים ואולמות ספורט שהוסבו למתקני מעצר.
עם פרוץ המלחמה בסוף פברואר גל המעצרים נמשך, כאשר מאות בני אדם נוספים נעצרו. רבים מהם מוחזקים תחילה במתקני חקירה סודיים של משרד המודיעין או משמרות המהפכה, ולעיתים נשארים בהם חודשים לפני העברתם לבתי כלא כמו אווין.
בכלא אווין, שבו מוחזקים אסירים פוליטיים ואזרחים זרים, מתארים האסירים תנאים קשים במיוחד: מחסור במזון, בלבול וחשש מתמיד, הן מפעולות המשטר והן מהפצצות מבחוץ.
אסירים מדווחים על תחושת חוסר ודאות מוחלטת, כאשר הפגיעות במתקנים סמוכים או בתוך מתחמי הכליאה עצמם מגבירות את הסכנה לחייהם.
בין הכלואים נמצאים גם אזרחים מערביים, כולל אמריקאים. ארגוני זכויות אדם מזהירים כי הם נתונים במצב מסוכן במיוחד, וכי הם עלולים להיפגע ישירות מהתקיפות או לשמש ככלי מיקוח בידי המשטר.
המצב מסתבך עוד יותר על רקע ניתוק ערוצי התקשורת הדיפלומטיים: שגרירות שווייץ, המשמשת כמתווכת בין ארצות הברית לאיראן, פונתה מטהרן - מה שמותיר משפחות רבות ללא מידע על יקיריהן הכלואים.
המציאות שנוצרה בתוך בתי הכלא האיראניים מציבה את האסירים בפני סכנה כפולה: מצד אחד תנאי כליאה קשים ודיכוי מצד הרשויות, ומצד שני איום ממשי מהלחימה המתנהלת סביבם.
במצב הנוכחי, כך לפי הדיווח, החשש הוא שהלחימה תחריף עוד יותר את מצבם של האסירים, ותעמיק את המשבר ההומניטרי בתוך מתקני הכליאה של איראן.