ההסלמה האזורית וחילופי המהלומות שלחו גלי הדף מיידיים לשוקי האנרגיה הגלובליים. בעקבות התקיפות, החוזים העתידיים על גז באירופה זינקו לרמתם הגבוהה ביותר מזה למעלה משלוש שנים. נכון לשעות הצהריים, המחירים נותרו גבוהים בכ-66% בהשוואה לרמתם טרום המלחמה, מה שמעורר חרדה מחודשת ביבשת.
על פי נתוני איגוד מפיצי הגז הטבעי הטורקי, אנקרה רכשה בשנה שעברה כ-14% מכלל תצרוכת הגז הטבעי שלה מהרפובליקה האסלאמית. למרות ניתוק הצינור האיראני, הגורמים שצוטטו ב"בלומברג" ציינו כי טורקיה ממשיכה לייבא גז מספקיותיה המרכזיות, רוסיה ואזרבייג'ן, ובמקביל נשענת על מאגרי חירום קיימים. בשלב זה, עדיין לא ברור כמה זמן תימשך הפסקת האספקה מאיראן, ומשרד האנרגיה הטורקי סירב למסור תגובה רשמית. שר האנרגיה הטורקי, אלפארסלן באירקטר, הצהיר בנובמבר האחרון כי מאגרי הגז של המדינה, המכילים 6.3 מיליארד מטרים מעוקבים, מלאים עד אפס מקום. לשם פרופורציה, בחודש מרץ אשתקד צרכה טורקיה בממוצע כ-230 מיליון מטרים מעוקבים של גז טבעי מדי יום.
שדה "סאות' פארס" מהווה עורק חיים קריטי לא רק לייצוא האיראני, אלא גם לייצור החשמל המקומי במדינה. בעקבות התקיפה הישראלית על השדה, איראן צמצמה גם את הזרמת הגז לשכנתה עיראק. עם זאת, משרד החשמל בבגדד מסר אתמול כי האספקה חודשה באופן חלקי. גורמים בשוק האנרגיה מזכירים כי גם בעיתות שלום, איראן השעתה לא פעם את ייצוא הגז לטורקיה בטענה לתקלות טכניות. הפחתות אלו באספקה התרחשו לרוב במהלך חודשי החורף, שבהם הביקוש המקומי לחימום בצפון איראן מזנק משמעותית.
התרעות פיקוד העורף