אך האם ההפגנות האלו באמת משנות משהו? היסטורית, מחאות המוניות בארה"ב הובילו להישגים כבירים, אך בשנים האחרונות השפעתן הייתה מעורבת. עם זאת, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מציינים כי התנגדות אזרחית בלתי אלימה שמצליחה לגייס כ-3.5% מהאוכלוסייה (כ-12 מיליון איש בארה"ב) נוטה להצליח.
בשטח, התוצאות כבר ניכרות. פעילים בארגון השטח "Indivisible" מדווחים כי מספר הסניפים המקומיים שלהם זינק ב-150% מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ, ועומד כעת על למעלה מ-2,700 התארגנויות ברחבי המדינה. מעבר לכך, ההשפעה מחלחלת גם למעוזים השמרניים ביותר.
במדינות "אדומות" מובהקות כמו טקסס, וירג'יניה וטנסי, נרשם זינוק חסר תקדים במספר המתנדבים הדמוקרטים. בטקסס, למשל, הדמוקרטים זכו ליותר קולות מהרפובליקנים בפריימריז האחרונים. במחוז וושינגטון שבטנסי, כמעט כל חברי מועצת המחוז מתמודדים כעת מול מועמד דמוקרטי. נציג מפלגה מקומי בווירג'יניה הסביר ל"וושינגטון פוסט": "אנחנו לא חיים באשליות שההפגנות יהפכו את המחוז שלנו לכחול, אבל אנחנו מאמינים שהן עוזרות לנו לנגוס משמעותית בפערים הרפובליקניים". לטענת המארגנים, ההפגנות מעניקות רוח גבית ומשדרות מסר ברור למתנגדי הממשל באזורים השמרניים: אתם לא לבד.
התרעות פיקוד העורף