סער הוסיף כי מאז 2 במרץ נורו משטח לבנון לעבר ישראל 5,000 טילים, רקטות וכטב"מים, בניגוד להסכם הפסקת האש מנובמבר 2024. לדבריו, חלק גדול מהירי בוצע מדרום לליטני - אזור שעליו הודיע צבא לבנון בתחילת ינואר כי הוא מצוי ב"שליטה מבצעית" שלו. מבחינת ישראל, הדברים הללו מצטרפים לתמונה רחבה יותר: לא רק כישלון לבנוני לאכוף החלטה מדינית מול איראן, אלא גם קושי מתמשך לממש ריבונות בשטח מול חיזבאללה.
בסופו של דבר, זה בדיוק מה שקרה. למרות ההכרזה הפומבית, למרות האולטימטום ולמרות המסר שבלבנון ביקשו לשדר כלפי חוץ, השגריר האיראני נשאר בביירות. הישארותו הפכה בן רגע מסוגיה דיפלומטית נקודתית להוכחה נוספת לכך שגם כאשר המדינה הלבנונית מבקשת לפעול נגד ההשפעה האיראנית, היא מתקשה מאוד ליישם את החלטותיה מול חיזבאללה ובעלי בריתו.
מבחינת ישראל, מדובר בהמחשה חיה למבנה הכוח האמיתי בלבנון: מוסדות שלטון רשמיים מצד אחד, ומולם מערכת כוח מקבילה שבה חיזבאללה, בגיבוי איראני, ממשיך להכתיב את הקצב. ההכרזה על גירוש השגריר נועדה להצטייר כהפגנת ריבונות. העובדה שלא נאכפה הפכה אותה דווקא להוכחה לחולשתה של המדינה.
התרעות פיקוד העורף