לדבריו, אחד ממוקדי העימות המרכזיים עשוי להיות זירת האנרגיה הגלובלית. "אני מניח שנראה מתקפה על הגביע הקדוש של טראמפ וזה הורמוז, איראן שלפה לו את זה בזמן המלחמה, וזה מייצר הזנקה של מחירים ויוצר הרבה בעיות לכלכלה העולמית", אמר. "האמריקנים יודעים שזה לא דבר פשוט, אבל אי אפשר לצאת מהמקום הזה כשאיראן סוחטת עמלות ומפריזה במחירים ליד כל מי שעובר באיים הקטנים שנמצאים בבעלותה".
עם זאת, רבי מצביע גם על שינוי אסטרטגי רחב יותר בזירת האנרגיה. "בכל רע יש טוב, כי אתה מבין עכשיו שכל הארכיטקטורה של ניתוב הנפט, עם מי אתה הולך ומי האויב שלך, משנה עכשיו את הפאזה מערבה, זה הולך עם התוכנית הגדולה של הודו, דרך המזרח התיכון ומשם לאירופה", הסביר.
בהתייחסות לאפשרות של הסדר מדיני, הביע ספקנות עמוקה: "גם אם טראמפ ינסה להגיע להסכם, אני 'סומך' על האיראנים שלא ילכו להסכם, ואם תרצה לפתור את הבעיה תגיע למסקנה שזה לא הגרעין ולא הנפט - זה המשטר". לדבריו, כל ניסיון לפתור את המשבר מבלי לטפל במבנה השלטוני עצמו יוביל לתוצאות חלקיות בלבד.
רבי הדגיש כי המזרח התיכון פועל לפי כללים שונים מהמקובל במערב: "כשהמזרח התיכון מושך אותך פנימה - הוא בעצם משתלט עלייך. טראמפ הביא לפה כוחות לא מבוטלים, אלה כוחות משימה שיביאו את טראמפ למסקנה שהבעיה היא לא הנפט אלא במשטר עצמו".
לדבריו, מדובר במשטר שונה לחלוטין מזה שהתגבש לאחר המהפכה האסלאמית ב-1979. "במשטר עצמו יש שינויים, האייתולות הופכים להיות סוג של משהו פורמלי ולא משמעותיים, זה כבר לא משטר של אייתולות זה משטר של חונטה צבאית שקוראים לה משמרות המהפכה שעשויה מעגלים-מעגלים שדואגים לעצמם".
רבי הסביר כי מבנה זה גם מכתיב את האינטרסים של ההנהגה האיראנית: "החבר'ה האלה מסתדרים טוב יותר במלחמה מאשר בפוסט מלחמה. הם מרוויחים כסף שחור, והעם בלאו הכי לא מעניין אותם, ולכן מבחינתם אין להם צורך ביום שאחרי המלחמה כל כך מהר, כי ביום שאחרי המלחמה הם יצטרכו לנהל מדינה, כלכלה וחברה - לא רק שהם לא יודעים לעשות את זה, הם גם לא מעוניינים בכך".
לסיום, התייחס לאופן שבו ניתן לתרגם הישגים צבאיים לשינוי מדיני: "אחרי שהבאת את איראן למצב חסר תקדים נשאר לך להגיע למסקנה שאת הדברים האלה אתה מכנס למשהו מרכזי בזה שאתה מתיש את המשטר עצמו, את האנשים, המפקדות, הכלכלה שלו - שיצטברו לכך שיגיע שינוי".