בריאן קלארק, בכיר לשעבר בפנטגון, ציין כי קשם הוא המקום הגדול והקל ביותר להנחתת כוחות. כיבוש האי יאפשר לארצות הברית להתחיל בפעולות לפינוי מוקשים ולנטר איומים לאורך נתיב המים שרוחבו כ-56 קילומטרים. יעד אסטרטגי נוסף שנידון הוא האי ח'ארג, שונית אלמוגים באורך של כ-8 קילומטרים הממוקמת כ-640 קילומטרים צפונית-מערבית למצר. ח'ארג מהווה את מרכז העצבים של תעשיית הנפט האיראנית ומעבד 90 אחוזים מייצוא הנפט הגולמי שלה, אך כיבושו נועד להשגת מנוף לחץ כלכלי ולא ליתרון טריטוריאלי ישיר.
לקראת פעולה אפשרית, הפנטגון פרס 5,000 נחתים, 3,000 צנחנים ומאות לוחמי כוחות מיוחדים. גודל הכוח מצביע על תוכניות למבצע מוגבל ולא למערכה קרקעית ממושכת. יחידת המשלוח ה-31 של הנחתים הגיעה לאזור לאחרונה, והיחידה ה-11 צפויה להגיע בתחילת אפריל. כל יחידה מונה 2,200 נחתים וכוללת ספינות, מטוסי קרב מסוג F-35, מסוקי אוספרי וציוד לפשיטות אמפיביות. אליהם יצטרפו בקרוב 3,000 חיילים מהדיוויזיה המוטסת ה-82, והפנטגון שוקל שליחת אלפי חיילים נוספים.
למרות ההיערכות, הפעולה כרוכה בסיכונים כבדים. ראשיד אל-מוהנדי, מומחה לביטחון המפרץ, הסביר כי האי צפוי להיות מבוצר היטב עם יכולות נגד ספינות, חופים ממוקשים ומלכודות. האתגר המכריע יהיה החזקת האי לאחר כיבושו, לאור יכולתה של איראן לתקוף מהיבשת. ארצות הברית כבר השתמשה בפצצות חודרות בונקרים נגד מטרות באי, אך איתור הנכסים שנותרו ידרוש פעולה קרקעית. מהלך כזה מהווה גם סיכון פוליטי משמעותי עבור הנשיא טראמפ, שכן בסיס התומכים שלו מפולג סביב המלחמה והעלויות הכלכליות הגוברות, אך ייתכן שהוא יראה בכך צעד בלתי נמנע למניעת משבר אנרגיה עולמי.
התרעות פיקוד העורף