כותב הניתוח, כמיאר בהרנג, מדגיש כי ברקע המאבק הפנימי ניצב גם משבר כלכלי חריף במיוחד. לפי הפרסום, פזשכיאן הזהיר כי ללא הפסקת אש, הכלכלה האיראנית עלולה להגיע בתוך שבועות ספורים לנקודת קריסה מלאה. אלא שלפי בהרנג, התגובה מצד משמרות המהפכה אינה ניסיון לבלום את ההידרדרות אלא האשמת הממשלה בכשל - צעד שמעיד, לשיטתו, על בחירה ברורה של המשטר בהישרדות אידיאולוגית-צבאית על פני שיקום המצב האזרחי. המשמעות, לפי אותו קו טיעון, היא נכונות לשלם מחיר כלכלי כבד ולהגיב עליו באמצעות הידוק הדיכוי הביטחוני.
בשורה התחתונה, לפי הניתוח שפורסם באיראן אינטרנשיונל, המשטר האיראני משנה את פניו: פחות הנהגה דתית-אזרחית ויותר שליטה ישירה של משמרות המהפכה. לפי בהרנג, הממשלה מאבדת ממשקלה, לשכת המנהיג הופכת לסמלית יותר, ואת ההחלטות המרכזיות מקבלים בפועל מוקדי הכוח הצבאיים.
התרעות פיקוד העורף