על פי הניתוח, המזרח התיכון בתפיסתו של טראמפ הוא בעיקרו הזדמנות נדל"נית וכלכלית חסרת תקדים. החזון האמריקאי כולל הזרמת הון עתק מקרנות העושר של מדינות המפרץ לתעשייה בארה"ב, והקמת מסדרונות כלכליים חדשים, דוגמת מסדרון IMEC השאפתני שיחבר את הודו, ישראל ואירופה. סדר אזורי חדש זה נשען על אינטגרציה טכנולוגית ומסחרית - חזון מובהק שלא יכול להתממש כל עוד איראן ממשיכה לאיים על היציבות המרחבית ולשבש נתיבי סחר.
ריבואה מונה חמישה יעדים מרכזיים באסטרטגיה של טראמפ, שהובילו למערכה הנוכחית: צמצום הנוכחות הצבאית האמריקאית, הרחבת הסכמי אברהם, בניית תשתיות סחר בין-יבשתיות, ייסוד שיתוף פעולה טכנולוגי-ביטחוני, וייצוב רצועת עזה ביום שאחרי שלטון חמאס. שבירת השליטה האיראנית על הפלגים הפלסטיניים היא בגדר תנאי הכרחי, שכן היא שוללת מטהרן את היכולת לטרפד יוזמות נורמליזציה באמצעות הפעלת טרור. איראן ניצלה בכישרון רב את הסכסוך כדי לזכות במנהיגות בעולם המוסלמי, ונטרול מנגנון זה יאפשר למדינות ערב להתקרב לישראל ללא החשש התמידי מנקמת שלוחותיה של טהרן.
בסופו של דבר, "מבצע זעם אפי" מייצג לתפיסתה ניסיון היסטורי לעצב מחדש את פני המזרח התיכון. אם יצליח, הוא עשוי לסמן את תחילת הסוף של המעורבות הצבאית האמריקאית המאסיבית באזור, תוך העברת נטל הבלימה לישראל ולשותפותיה. כישלון, מנגד, יותיר את טראמפ ללא מורשת משמעותית, ועם איום איראני שריר וקיים מתמיד.
התרעות פיקוד העורף