העימות הנוכחי מדגיש את ערכו האסטרטגי של צינור הנפט "מזרח-מערב" של סעודיה, המשתרע על פני 1,200 קילומטרים. הצינור, שנבנה בשנות ה-80 מתוך חשש ש"מלחמת המכליות" בין איראן לעיראק תסגור את המיצר, מהווה כיום עורק חיים מרכזי המזרים שבע מיליון חביות נפט ביום לנמל ינבוע שעל חוף הים האדום - ועוקף את הורמוז לחלוטין.
כעת, בריאד שוקלים כיצד להרחיב את הקיבולת של הצינור הקיים או לסלול נתיבים חדשים, כדי לייצא נתח גדול יותר מ-10.2 מיליון החביות שהממלכה מפיקה ביום מבלי לעבור במים הנשלטים על ידי טהראן.
בעוד שבעבר תוכניות אזוריות דומות נגנזו בשל עלויות עתק ומורכבות פוליטית, גורמים בתעשייה מציינים כי האווירה השתנתה. במקום צינור בודד, המומחים מצביעים על צורך ב"רשת של מסדרונות", הכוללת גם החייאה של פרויקט IMEC בהובלת ארה"ב, שעשוי לחבר את האזור לאירופה.
בטווח הקצר, הפתרונות המעשיים ביותר עשויים להיות הרחבת הצינורות הקיימים בסעודיה ובאבו דאבי. במקביל, בריטניה מובילה שיחות בין 35 מדינות להקמת קואליציה לפתיחת המיצר, אך במפרץ כבר מבינים: משבר האנרגיה הנוכחי מחייב מציאות תשתיתית חדשה.