עם זאת, השבוע הנוכחי סימן תפנית, עם חידוש המתקפות מצד איראן - בעיקר באמצעות מזל"טים. נראה כי אחד הגורמים המרכזיים לכך היה ביקורו של ראש ממשלת קטאר בוושינגטון די.סי. בסוף השבוע שעבר, ופגישותיו עם בכירי הממשל האמריקני, שבמהלכן הודגשה חשיבות חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני לאחר המלחמה.
עם זאת, הידוק היחסים עורר רגישות מול טהראן, וניכר כי קטאר נקטה זהירות פומבית. כך, סיקור ביקור ראש הממשלה בתקשורת הקטארית נעשה בעקיפין, באמצעות ציטוטים מכלי תקשורת אמריקאיים כגון Fox News, ולא באופן ישיר.
זהירות זו באה לידי ביטוי גם בזירה האקדמית. אוניברסיטת קטאר פרסמה מחקר במסגרת סדרת "תובנות מפרציות", הבוחן את הטענה כי עידן פוסט-אמריקאי במפרץ אינו אפשרי - מסר המשתלב עם הניסיון להרחיק, באופן סמלי, את הזיהוי הישיר עם וושינגטון, דווקא בעיצומו של הידוק הקשרים בפועל.
בסמיכות מטרידה לעליית המאמר, אתר "מחקרי המפרץ" חדל להיות נגיש והופיעה בו הודעה שלפיה החיבור נסגר. אלא שבחיבור אחר של אותו כותב - תלמיד לתואר שני באוניברסיטה ויועץ למשלחת האיחוד האירופי בדוחא - שפורסם יום קודם לכן בפלטפורמה אחרת, הוצגה תמונה ישירה יותר: הבסיס האמריקאי בקטאר תואר שם כנטל, בשל משיכת המתקפות לקטאר, ובמקביל הוצגה התחזקות השותפות עם נאט"ו כמעין חלופה אפשרית. באותו חיבור הוזכר גם שיתוף הפעולה בין קטאר לתורכיה - פרט שמחדד עוד יותר את כיוון החשיבה שמאחורי המסר.
במילים אחרות, גם אם המסר הרשמי והפומבי בדוחא זהיר מאוד, מתחת לפני השטח עולה קו ברור יותר: קטאר אינה ממהרת להתנתק מהמטרייה האמריקאית, אך בוחנת במקביל דרכים לרכך את המחיר שהיא משלמת עליה ולגוון את עוגני הביטחון שלה.
התרעות פיקוד העורף