על פי נתוני משרד ההגנה של איחוד האמירויות, איראן שיגרה לעבר המדינה 23 טילי שיוט, 498 טילים בליסטיים ו-2,141 כטב"מים. למרות זאת, ערים כמו אבו דאבי, דובאי ושארג'ה נותרו ללא פגע כמעט, ומספר ההרוגים היה מזערי. עם זאת, דוקטרינת ההגנה הצבאית דורשת שיגור של שני מיירטים עבור כל טיל תוקף, מה שמוביל לדילול המלאי בקצב כפול מזה של הנשק ההתקפי. בנוסף, עלותם של כטב"מים תוקפים מסתכמת בעשרות אלפי דולרים בלבד, בעוד שמערכות ההגנה נאלצות להשתמש במיירטים שעלותם מיליוני דולרים.
בדיווח של הניו יורק טיימס צוין כי שרשרת האספקה של טילי היירוט נמצאת תחת עומס כבר שנים, בין היתר בשל המלחמה באוקראינה, עימותים קודמים עם המורדים החות'ים בים האדום והמלחמה בת ה-12 ימים עם איראן בשנה שעברה. דו"ח של מכון המחקר JINSA מוושינגטון העריך כי איחוד האמירויות ובחריין כבר ניצלו יותר משלושה רבעים ממלאי מיירטי הפטריוט שברשותן. טום קראקו, מנהל פרויקט הגנת טילים במרכז ללימודים אסטרטגיים ובין-לאומיים, הזהיר כי המלאי הולך ואוזל במהירות ככל שהלחימה נמשכת.
בימיה הראשונים של המלחמה, איראן כיוונה תקיפות לעבר מערכות תקשורת ומכ"ם בלפחות שבעה אתרים צבאיים של ארצות הברית ברחבי המזרח התיכון, בניסיון לעוור את מערכות המעקב. במקביל, מערכת ההגנה של ישראל ספגה ביקורת לאחר ששני טילים בליסטיים איראניים חמקו מהיירוט ונפלו סמוך לכור ולמתקן המחקר הגרעיני המרכזי של המדינה בחודש שעבר. גם כאשר היירוט מצליח, סכנת השברים נותרת בעינה, כפי שקרה באבו דאבי בחודש שעבר כאשר שרידי טיל מיורט הרגו שני אנשים.