מעשי טבח, אונס המוני והצתת כפרים
מיאנמר היא חברה באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, אך היחסים עמה נמתחו קשות בעקבות ההפיכה הצבאית שהוביל הלאינג בשנת 2021. ההפיכה גררה את המדינה למלחמת אזרחים אכזרית ולמשבר הומניטרי חמור, אשר הוביל לעקירתם של מוסלמים רבים מבני הרוהינגיה אל מחנות פליטים.
ההיסטוריה המדממת החלה עוד קודם לכן: בשנת 2017 פתחו הכוחות המזוינים של מיאנמר, תחת פיקודו של הלאינג, במתקפה שאילצה לפחות 730,000 מבני הרוהינגיה להימלט מבתיהם לבנגלדש השכנה, שם העידו הניצולים על מעשי טבח, אונס המוני והצתות כפרים שלמים.
האוכלוסייה חסרת המעמד הגדולה בעולם
כפי שצוין בדיווח של "רויטרס", המתלוננים הצהירו כי יציגו ראיות לעקירה בכפייה של הרוהינגיה, האוכלוסייה חסרת המעמד הגדולה בעולם, וכן למעשי הרג שבוצעו על ידי החונטה הצבאית. התלונה מתבססת על חוק העונשין החדש של אינדונזיה, המאפשר "סמכות שיפוט אוניברסלית" במקרים של פשעים חמורים במיוחד, כך שניתן לטפל בהם ללא קשר לאזרחות הקורבנות או למקום ביצוע הפשע. אוללה בירכה על המהלך וכינתה אותו "ציון דרך היסטורי בצעדה הארוכה של כל בני הרוהינגיה לעבר צדק ואחריותיות".
התלונה באינדונזיה מצטרפת למהלך נוסף מינואר האחרון, אז הגישה גמביה תביעה לבית הדין העליון של האו"ם בטענה שמיאנמר שמה לה למטרה להשמיד את המיעוט המוסלמי. מיאנמר מצידה הכחישה תמיד את ההאשמות, והחונטה הצבאית טרם הגיבה להתפתחויות האחרונות ביום שני.
עבור הלאינג, העיתוי מהווה מבוכה בינלאומית: רק בשבוע שעבר הוא נבחר לנשיאות בהצבעה פרלמנטרית, לאחר שמפלגה הנתמכת על ידי הצבא ניצחה במערכת בחירות שנערכה בדצמבר ובינואר.
ממשלות המערב מיהרו לגנות את הבחירות והגדירו אותן כ"מערכת בחירות דמה" שנועדה אך ורק להעניק חותמת גומי חוקית לאחיזתו בשלטון, בזמן שהמדינה מוסיפה לבעור תחת מחאות ופעולות התנגדות נרחבות בכל רחבי מיאנמר.
התרעות פיקוד העורף