מה יעלה בגורל האורניום?
השאלה הבוערת ביותר היא ההתעלמות המוחלטת מסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית. במשך שבועות ארוכים תקפו ארה"ב וישראל תשתיות אסטרטגיות באיראן, אך הפסקת האש הנוכחית מעניקה למשטר בטהראן שבועיים של שקט תעשייתי יקר מפז. על פי הפרסומים, לאיראנים יש כ-440 ק"ג אורניום מועשר ברמה של 60 אחוזים, כמות המספיקה לייצר כ-10 פצצות גרעים. בהיעדר דרישות ברורות לעצירת הצנטריפוגות או להכנסת פקחים של סבא"א, איראן עשויה לנצל את "פסק הזמן" כדי להאיץ לקרב את עצמה בבטחה לרמת פריצה צבאית, בזמן שעיני העולם ודעת הקהל האמריקאית נשואות אך ורק למשבר התעבורה במיצרי הורמוז.
שליטה דה-פקטו של איראן במיצר הורמוז?
האם יש דיונים על הסרת הסנקציות מימי בוש?
האם יהיה דיון על תשלום פיצויים לאיראן?
השאלה הצורמת ביותר שנותרה תלויה באוויר היא סוגיית הפיצויים. במהלך הלחימה, הבהירו מקורות באיראן כי כל הסכם עתידי יחייב את ארה"ב וישראל לשאת באחריות ובנזקים שנגרמו לתשתיות הנפט שלה, ובמיוחד למתקנים באי ח'ארג. עצם הנכונות של טראמפ לשבת לשולחן המשא ומתן על בסיס מתווה איראני הכולל סעיף זה, מעידה, עבור מתנגדי הפסקת האש, על להיטות יתר מצד ממשל טראמפ ועלולה להוות מכשול להסכם כולל.
שאלה חיזבאללה
תומכי נשיא ארה"ב מציינים כי טראמפ הביע נחישות למנוע ממשטר האיתוללות פיתוח של יכולות גרעיניות וכי הוא מעוניין להבדיל עצמו מנשיאים קודמים שחששו להתעמת עם איראן. הוא גם העביר ביקורת קשה על הסכם הגרעין של אובאמה וביטל אותו בטענה כי הוא העשיר את האיראנים ולא טיפל בסוגיות אחרות, כמו טילים. לגבי חיזבאללה, ממשלו של טראמפ פועל לקדם הסכם שלום בין ישראל ללבנון, מהלך שהיה דימיוני לחלוטין על לפני מספר חודשים.