לצד חומרת האישומים, גם הליכי המשפט עצמם מעוררים דאגה. לפי עורכי דין וארגוני זכויות אדם, רבים מהעצורים אינם מקבלים גישה לעורכי דין עצמאיים, אינם מיודעים במלוא פרטי האישומים נגדם, ואינם זוכים להזדמנות מספקת להגן על עצמם - פגיעה חמורה בעקרונות ההליך ההוגן. במקביל, כלי התקשורת הממלכתיים משדרים הודאות של עצורים, שלפי עדויות הושגו תחת לחץ, איומים ואף עינויים, במיוחד בקרב צעירים ובני נוער.
גם תנאי המעצר עצמם מוסיפים לדאגה. הדיווח מצביע על צפיפות קשה בבתי הכלא ובמרכזי המעצר, לצד עדויות על עינויים, מניעת טיפול רפואי, הגבלות על קשר עם המשפחה והעברות למתקני מעצר בלתי חוקיים. בין העצורים גם ילדים ובני נוער, חלקם שוחררו בערבות אך עדיין ממתינים למשפטם. במקביל, רבים מהעצורים נותרו במעמד לא ידוע - ללא מידע על מיקומם או מצבם, מה שמגביר את תחושת החרדה בקרב משפחותיהם. החשש מתעצם גם על רקע דיווחים על מקרי מוות במעצר, כתוצאה מעינויים או ממה שתואר כ"זריקות הצלה", וכן על פצועים שהועברו מבתי חולים ישירות למרכזי מעצר. היעדר שקיפות והגבלות על קשר עם עצורים הפכו, לפי הדיווח, לחלק ממנגנון הלחץ המערכתי.
בנוסף, דווח על העברת עצורים נוספים לבידוד - מה שמעלה חשש להמשך החמרת הענישה ואף להוצאות להורג נוספות. התמונה הכוללת, כפי שעולה מהדיווח, מצביעה על מערכת דיכוי רחבת היקף, הנשענת על הליכים משפטיים מואצים, הודאות כפויות וענישה חמורה - תוך ערפל כבד סביב גורלם של רבים מהעצורים.