מסמכים שהוגשו לבית משפט פדרלי בניו יורק חושפים את שיטת הפעולה. על פי החשד, השלוחה הטורקית של בית ההשקעות הכוויתי KFH, המוכרת כ"כווית טורק", השתמשה בחברות קש כדי להסוות את קשריה עם איראן. הבנק הטורקי נעזר בחמשת הבנקים המערביים כ"בנקים כתבים" לשם סליקת עסקאות בדולרים. בין העסקאות שנחשפו: העברות של מיליוני דולרים לחברת הנפט הלאומית האיראנית ולשתי חברות המסונפות למשמרות המהפכה האסלאמית. חמור מכך, על פי החשד, חלק מהתשלומים נועדו לרכישת ציוד, דוגמת מאווררי ענק, המשמש בסילואים תת-קרקעיים של טילים בליסטיים, וייתכן שקשור אף לתוכנית הגרעין.
מומחים משפטיים מעריכים כי הבנקים המערביים נגררו לפרשה בשוגג, שכן סביר להניח שלא היו מסתכנים ביודעין בהפרת סנקציות שעליהן כבר שילמו בעבר קנסות עתק. עם זאת, המקרה ממחיש את הקלות היחסית שבה מצליח כסף איראני לחדור אל לב המערכת הפיננסית העולמית. כלל הבנקים המוזכרים סירבו להגיב לדיווח ב"טלגרף".