גורמים באירופה, שלקחו חלק בגיבוש הסכם הגרעין הקודם ב-2015, מרגישים שנדחקו לחלוטין לשוליים. שרת החוץ לשעבר של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ציינה כי גיבוש ההסכם הקודם דרש 12 שנים של עבודה טכנית מאומצת, ותהתה בציניות האם מישהו באמת חושב שניתן לפתור סוגיות כה מורכבות תוך שעות ספורות. המחלוקת המרכזית כעת, כפי שמציינים ברויטרס, סובבת סביב כ-440 קילוגרמים של אורניום המועשר לרמה של 60 אחוזים הנמצאים בידי טהרן – כמות שיכולה לשמש למספר פצצות גרעין. הפתרונות המוצעים כוללים דילול החומר בתוך איראן תחת פיקוח, או לחלופין, העברתו למדינות צד שלישי כמו טורקיה או צרפת.
בעוד שהאמריקאים שואפים לאפס העשרה ולפירוק מתקנים מרכזיים, בטהרן מתעקשים על זכותם להעשיר אורניום ודורשים ערבויות ברורות לאי-התקפה. זאת, במיוחד לאור 40 ימי ההפצצות האחרונים. גורם דיפלומטי אזורי עקץ את צוות המשא ומתן האמריקאי, שכולל אנשי עסקים כמו ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף, והבהיר כי "לא מדובר בעסקת נדל"ן שנסגרת בלחיצת יד". לדבריו, ההסכם מצריך התייחסות דקדקנית לצעדים הדדיים, שכן האיראנים רואים ביכולות הטילים שלהם גורם הרתעה קריטי.
מהבית הלבן דחו את הביקורת מכל וכל. דוברת מטעם הממשל הבהירה כי לנשיא טראמפ יש רקורד מוכח של השגת עסקאות מצוינות, וכי הוא יקבל אך ורק הסכם שמציב את האינטרסים של ארצות הברית במקום הראשון. עם זאת, במדינות אירופה משוכנעים שוויתור על עבודת נמלים דיפלומטית עלול להתברר כבכייה לדורות.
התרעות פיקוד העורף