"אנחנו בימים קריטיים"
זלקוביץ' הגדיר את התקופה הנוכחית כנקודת מבחן: "אנחנו לא רק בזמנים מעניינים, אלא בימים קריטיים מאוד. בפעם הקודמת, כשעמד אולטימטום, משמרות המהפכה נענו לו – שעה וחצי לפני פקיעת הדד-ליין". לדבריו, האולטימטום הנוכחי, שצפוי לפקוע בתוך כ-48 שעות, מציב את ההנהגה האיראנית בפני הכרעה. "אם הייתי במקומם, לא הייתי בונה על זה. היו להם מספיק הזדמנויות להגיע להסכם".
בהתייחס לתקרית הלילה, אמר כי יש לשים אותה בפרופורציה: "מדובר בתגובה נקודתית של מעצמת על להתגרות איראנית. אין כאן הפעלת שריר משמעותית, אלא פעולה שמבהירה את יחסי הכוחות". לדבריו, אם איראן לא תיענה לדרישות האמריקניות, צפויות שתי תגובות מרכזיות, ובראשן פגיעה בתשתיות אזרחיות. "תחנות רכבת, גשרים, תחנות כוח – מעבר לפגיעה האנרגטית, זה פוגע גם ביכולת להעסיק אנשים".
זלקוביץ' הסביר כי המשטר נשען על הכלכלה כדי לשמר את נאמנות הציבור: "הוא קושר אליו את האזרחים בכך שהוא מאפשר להם להתפרנס. פגיעה בתשתיות מוציאה אנשים ממעגל העבודה ופוגעת ביציבות הפנימית".
"הציבור לא יוצא לרחובות בזמן מלחמה"
בהמשך התייחס לשאלה מדוע לא נרשמות מחאות רחבות באיראן: "כשיש מלחמה והמרחב הציבורי בסכנה – אנשים לא יוצאים להפגין". לדבריו, דווקא למשטר יש אינטרס להאריך את הלחימה: "ככל שהוא שורד יותר זמן, הוא משדר כוח ויכולת דיכוי".