במאמר מקיף פרידמן מנתח שורה של ספרים שראו אור לאחרונה, רובם המוחלט נכתבו על ידי אנשים שמעולם לא דרכו במזרח התיכון. למרות זאת, הם זוכים לשבחים מקיר לקיר, ולפרסים יוקרתיים כמו הפוליצר ופרס הספר הלאומי האמריקאי. המכנה המשותף לכולם הוא התעלמות מופגנת מהטבח שביצע ארגון הטרור חמאס, והתמקדות אובססיבית בהאשמת ישראל ב"רצח עם".
למעשה, המילה "ג'יהאד" כמעט ואינה קיימת בספרים הללו. העלמת חמאס היא טקטיקה מכוונת שנועדה לגרום לישראל להיראות כמדינה הפועלת מתוך רשעות סדיסטית, תוך ניתוק הפעולות הצבאיות מהעובדה הפשוטה שהלחימה מתבצעת מתוך בתים אזרחיים ורשת מנהרות.
הסכנה בז'אנר ה"עזולוגיה", מזהיר פרידמן, היא עצומה. לא מדובר בספרות שוליים סהרורית, אלא בטקסטים שצפויים להפוך לחומר קריאה מחייב באוניברסיטאות ולעצב את תפיסת עולמו של דור העתיד במערב. זוהי למעשה עטיפה אינטלקטואלית, מהוגנת לכאורה, לעלילות דם ולרעיונות אנטישמיים נושנים – רעל היסטורי עתיק שמקבל כעת לגיטימציה מלאה בלב המיינסטרים של השיח העולמי.