עבור התושבים, חוסר הוודאות הפך לבלתי נסבל. אסלאמאבאד היא עיר שוקקת של עובדים זמניים, שרבים מהם חוזרים למשפחותיהם מחוץ לעיר בסופי שבוע, אך שגרת חייהם נקטעה לחלוטין. מנהל בתחנת האוטובוס המרכזית סיפר כי התחנה סגורה כבר כמעט שבוע, מה שמונע מיותר מ-1,000 נוסעים מדי יום להגיע ליעדם.
במקביל, בלובי של מלונות היוקרה בעיר, עיתונאים שהגיעו מרחבי העולם לסקר את פסגת השלום ממתינים במצב של לימבו מתמשך. על אף שצוותי הצילום מוכנים לדריכה, לאחר שבוע של המתנה מורטת עצבים אין כמעט על מה לדווח. "אנחנו באמת לא יודעים לאן פנינו מועדות", אמר לרויטרס כתב של רשת אל-ג'זירה שהגיע במיוחד מוושינגטון.
השיבושים פגעו קשות גם באספקת המזון. סוחרים מקומיים מדווחים על משאיות עם סחורה חקלאית טרייה שמעוכבות ימים ארוכים מחוץ למתחם הסגור והתוצרת נרקבת. מלצר באחד מבתי הקפה המקומיים סיכם את המצב האבסורדי במשפט קולע, בהתייחסו למיצר הורמוז, מנקודות המחלוקת המרכזיות במשא ומתן: "כשאסלאמבאד נפתחת, הורמוז נסגר. כשהורמוז נפתח, אסלאמאבאד נסגרת". נכון לסוף השבוע, שניהם נותרו חסומים.