על פי הדיווח ב"תסנים", כיאני נחשב לאחד מגורמי המפתח ול"מנהיג קבוצה של סוכני אויב" במהלך ההתפרעויות באיספהאן. הרשויות באיראן ייחסו לו שורה ארוכה של עבירות ביטחוניות, ביניהן השחתת רכוש ציבורי ופרטי, הצתות, נשיאה ושימוש בבקבוקי תבערה, החזקת נשק קר, חסימת צירי תנועה, ותקיפה ישירה של כוחות משטרה. עוד נטען בתקשורת הממלכתית כי הוא נעצר "על חם" בעודו אוחז במצ'טה גדולה באמצע הרחוב ומנסה לפגוע בסדר הציבורי.
כתב האישום, המאפיין את משפטי הראווה הנהוגים בטהרן, פירט כי ב-8 בינואר התייצב כיאני בצומת פירוזי בעיר, הצית צמיגים וקרשים, הוביל פגיעה בבנקים מקומיים והשחית רמזורים ותשתיות עירוניות. בנוסף, נטען כי הודה בחקירתו בהכנת עשרות בקבוקי תבערה ובהצתת מתקנים ציבוריים. יש לציין כי ארגוני זכויות אדם בינלאומיים מתריעים באופן קבוע כי הודאות מסוג זה באיראן מושגות כמעט תמיד תחת עינויים פיזיים ופסיכולוגיים קשים במתקני הכליאה של המודיעין האיראני.
בית המשפט של המהפכה באיספהאן הרשיע את כיאני בעבירה החמורה של "מוחארבה" (יציאה למלחמה נגד האל), פשע שדינו מוות על פי חוקי השריעה הנהוגים באיראן. ההרשעה התבססה על "שליפת נשק במטרה להטיל אימה, חסימת רחובות והסתת העם ללחימה ולהרג". לאחר שערעורו נדחה ובית המשפט העליון אישר סופית את גזר הדין בהתבסס על שחזור זירת הפשע, פסק הדין בוצע הבוקר.
תלייתו של כיאני מצטרפת לשורה ארוכה של הוצאות להורג באיראן, שבהן המשטר משתמש בתירוץ של "ריגול לטובת ישראל" כדי לדכא התקוממויות עממיות מבית. במקביל להוצאתו להורג, דווח כי 15 אזרחים נוספים שנעצרו באותה פרשה באיספהאן נשלחו לתקופות מאסר ממושכות בגין "שיתוף פעולה עם האויב הציוני-אמריקאי".
התרעות פיקוד העורף