בספרד, שהפגינה עמדה נחרצת יותר מבריטניה נגד המלחמה באיראן, סירבו להתרגש מהאיומים. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, אשר אסר על ארצות הברית להשתמש בבסיסי אוויר בשטחו לצורך תקיפות באיראן, הבהיר כי הוא אינו מתנצל על החלטתו. "אנחנו לא עובדים לפי אימיילים", עקץ סנצ'ס בתגובה לדיווחים. "אנו פועלים על סמך מסמכים רשמיים ועמדות ממשלתיות... העמדה הספרדית ברורה לחלוטין: שיתוף פעולה עם בנות הברית, אך תמיד בגבולות החוק הבינלאומי". במקביל, גורם רשמי בנאט"ו גיבה בעקיפין את מדריד, כשהבהיר כי אמנת הברית כלל אינה כוללת סעיף המאפשר השעיה או גירוש של מדינה חברה, מה שהופך את האיום האמריקני לריק מתוכן.
גם בלונדון בחרו להציב קו אדום מול ממשל טראמפ, במיוחד נוכח האיום על איי פוקלנד, סוגיה לאומית רגישה מאז מלחמת פוקלנד ב-1982. דובר מטעמו של ראש הממשלה קיר סטארמר הבהיר כי "ממשלת בריטניה לא יכולה להיות ברורה יותר. הריבונות שייכת לבריטניה וזכותם של תושבי האיים להגדרה עצמית היא מעל הכל". מנהיגת האופוזיציה, קמי באדנוק, התראיינה לרשת "סקיי ניוז" וכינתה את האיום על ריבונות האיים "שטויות מוחלטות". דאונינג 10 אף מיהרו להזכיר כי תושבי פוקלנד הצביעו בעבר ברוב מוחץ בעד הישארותם כטריטוריה בריטית.
העימות הדיפלומטי מגיע בעיתוי נפיץ במיוחד עבור הבריטים, ימים ספורים לפני ביקור ממלכתי של המלך צ'ארלס השלישי בארצות הברית. המתיחות בין המנהיגים כבר הייתה בשיאה, לאחר שסטארמר סירב תחילה להעניק לאמריקנים אישור להשתמש בבסיסי אוויר בריטיים. למרות שבהמשך התרצה ואישר תקיפות ספציפיות, הנשיא טראמפ נותר מתוסכל וכינה לאחרונה את סטארמר "ממש לא ווינסטון צ'רצ'יל". מנגד, הפנטגון אינו מרפה, ודובר משרד ההגנה האמריקני הבהיר כי בכוונתם לוודא שבעלות הברית "אינן עוד נמר של נייר", מה שמבטיח כי המתיחות בין וושינגטון לאירופה רחוקה מסיום.
על פי גורם רשמי אמריקאי ששוחח עם רויטרס, המסמך מבטא תסכול עמוק מכך שחלק מהמדינות החברות סירבו או היססו להעניק לארצות הברית זכויות גישה, טיסה ושימוש בבסיסים עבור המערכה באיראן.
לטענת הגורם, ההצעות נועדו לאותת למדינות אירופה ולהפחית את "תחושת הזכאות" שלהן, תוך דרישה כי יעמדו ברף הציפיות הבסיסי של נאט"ו. במסמך אף מוצע להרחיק מדינות "בעייתיות" מתפקידי מפתח בברית.
התרעות פיקוד העורף