הצעת ה-14 הנקודות האיראנית מציגה רשימת דרישות יוצאת דופן. בין היתר, דורשת טהראן ערבויות לאי-התקפה, נסיגה של כוחות צבא ארה"ב מהאזורים המקיפים את הרפובליקה האסלאמית, הסרה מיידית של המצור הימי, הפשרת נכסים איראניים מוקפאים ברחבי העולם, ואפילו תשלום פיצויים. בנוסף, המסמך דורש הסרת סנקציות, סיום הלחימה בכל החזיתות, לרבות בלבנון, וגיבוש מנגנון ניהול חדש עבור מצרי הורמוז – עורק התחבורה הקריטי למעבר נפט, גז ודשנים. השלב הראשון במסמך חותר להשגת הסכם מסגרת בתוך חודש, ורק לאחריו יחל שלב שני שיתמקד בתוכנית הגרעין האיראנית, דרישה שוושינגטון סירבה לה בעבר.
במקביל לדרישות אלו, באיראן מקדמים חקיקה שנועדה לחזק ולהנציח את שליטתם במיצר. סגן יו"ר הפרלמנט האיראני, עלי ניקזאד, חשף מודל ניהול חדש בן 12 נקודות, אותו השווה ל"הלאמת תעשיית הנפט". על פי המסמך, ספינות ישראליות יורחקו לחלוטין מהמיצר, וספינות של מדינות שיוגדרו "עוינות" ייאלצו לשלם פיצויי מלחמה כתנאי למעבר. יו"ר הוועדה הפרלמנטרית, מוחמד רזא רזאי, הוסיף עקצוץ כלכלי כשטען כי השליטה במיצר עולה בחשיבותה על יכולותיה הגרעיניות של איראן, וציין כי 30% מהכנסות המעבר (שגבייתן החלה כבר באפריל) יוקצו להתעצמות צבאית, והשאר יופנו לפרויקטים אזרחיים.
בזמן שבאיראן ממתינים לתשובה רשמית, בבית הלבן משדרים קרירות כמעט מוחלטת. טראמפ, שרק ביום שישי דחה על הסף הצעה איראנית קודמת בטענה שאינו "מרוצה" ממנה, הגיב בספקנות רבה ליוזמה החדשה. בשיחה עם כתבים לפני המראתו מפלורידה, ציין הנשיא כי הוא בוחן את הפרטים: "אני מסתכל על זה. אני אודיע לכם על כך מאוחר יותר", אמר באדישות אופיינית.
הנשיא האמריקני לא רק שמפקפק בישימות התוכנית, אלא אף מגן בלהט על המצור הימי שהטיל, אותו כינה צעד "ידידותי מאוד" שאינו זוכה להתנגדות. יתרה מכך, הוא סירב להוריד את האופציה הצבאית מהשולחן: "אם הם יתנהגו בצורה לא ראויה, אם הם יעשו משהו רע - נחכה ונראה. זו בהחלט אפשרות שיכולה לקרות", הזהיר. את עמדתו הנחרצת ביותר הציג טראמפ ברשת החברתית "Truth Social", שם תקף את איראן בחריפות: "אני לא יכול לתאר לעצמי שזה יהיה מקובל, מכיוון שהם עדיין לא שילמו מחיר מספיק כבד על מה שעשו לאנושות ולעולם במהלך 47 השנים האחרונות".
התרעות פיקוד העורף