אירופה כבר הבינה שעליה לפתח לעצמה טילים ארוכי טווח, אך הודעת הפנטגון ביום שישי הפכה את המשימה הזו לדחופה בהרבה. לפי הדיווח בפיינשל טיימס, ארצות הברית לא תשלח לגרמניה גדוד שהיה אמור להביא עמו מערכות נשק קריטיות כפתרון ביניים, עד שמדינות אירופה יפתחו יכולות עצמאיות משלהן.
הכוח האמריקאי אמור היה להגיע לגרמניה במהלך השנה, כחלק מתוכנית מתקופת ממשל ביידן שנועדה לחזק את ההרתעה של נאט"ו מול רוסיה. במקביל, שש מדינות אירופיות פעלו לפיתוח מערכות משלהן. ביטול התוכנית על ידי טראמפ העמיק את החשש בבירות אירופה: שארצות הברית תסיג מערכות נשק מהר יותר מכפי שהאירופים יצליחו לפתח להן חלופות.
החשש באירופה: פער שיימשך שנים
טילים ארוכי טווח, המכונים יכולות תקיפה מדויקת לעומק, נחשבים לאחת ממערכות הנשק הקריטיות שאירופה צריכה לייצר בעצמה, לאחר עשורים של הסתמכות על ארצות הברית. לפי גורמי ביטחון, הפנטגון גם סירב להעביר לנאט"ו לוח זמנים מפורט לנסיגה אפשרית של מערכות חיוניות נוספות מאירופה, בהן מערכות הגנה אווירית והגנה מפני טילים, יכולות תובלה אווירית אסטרטגית ומודיעין לווייני.
היעדר לוח זמנים ברור מדאיג את מדינות אירופה, שצריכות לדעת באילו תחומים להשקיע קודם. גורמים ביטחוניים הזהירו כי אם טראמפ יסיג יכולות נוספות באופן נקודתי וללא תוכנית מסודרת, עלולים להיווצר פערים גדולים ומסוכנים בביטחון אירופה למשך שנים, בזמן שממשלות היבשת ינסו לפתח, לבדוק ולהציב מערכות חלופיות מתוצרת מקומית.
התוכנית שנולדה בפסגת נאט"ו
לפי ההודעה אז, הצבת הכוח נועדה להדגים את מחויבות ארצות הברית לנאט"ו ואת תרומתה להרתעה המשולבת של אירופה. יום לאחר מכן הודיעו גרמניה, צרפת, פולין, בריטניה ואיטליה כי בכוונתן לפתח יחד מערך של טילי שיוט וטילים בליסטיים לטווח בינוני וארוך במסגרת תוכנית בשם ELSA. בהמשך הצטרפה גם שוודיה.
מנגד, ארצות הברית וגרמניה הציגו את המהלך כתגובה להצבת טילי איסקנדר בעלי יכולת גרעינית ומטוסי קרב הנושאים טילי קינז'אל היפרסוניים במובלעת קלינינגרד שבים הבלטי, באופן שמכניס את ברלין לטווח פגיעה. גורמים רשמיים אמרו כי המטרה הייתה להבהיר לתוקף פוטנציאלי שאם יתקוף ערים במערב אירופה, גם מתקני הפיקוד, שדות התעופה ואתרי שיגור הטילים שלו לא יהיו חסינים מפני מתקפת נגד.
המרוץ האירופי אחר חלופה
גורמים גרמניים ניסו להמעיט בחשיבות ההודעה מיום שישי, שהעמידה בסכנה את האסטרטגיה כולה. לדבריהם, כבר זמן מה היה ברור שההצבה נמצאת בסיכון, על רקע היחס האמביוולנטי ההולך וגובר של ארצות הברית כלפי אירופה. עוד אמרו כי המלחמה באיראן הטילה עומס כבד על מלאי הטילים האמריקאי, וכי מנהיגי נאט"ו ידונו בדרכים למנוע פערים ביטחוניים בפסגה השנתית של הברית באנקרה בחודש יולי.
עם זאת, העובדה שפיסטוריוס, שאמר כי ההחלטה להסיג 5,000 חיילים אמריקאים הייתה "צפויה", לא הגיב בפומבי לביטול התוכנית להצבת גדוד הטילים ארוכי הטווח, נתפסה כמשמעותית. גורם צבאי ממדינה אירופית אחרת אמר כי אף ששר ההגנה הגרמני "עוטה ארשת אמיצה", מדובר בחדשות מדאיגות לכל אירופה. "זה לא עניין של גרמניה - צריך לבחון זאת במונחי ההשפעה על ההרתעה וההגנה של נאט"ו", אמר.
מדינות אירופה מפתחות כיום מגוון טילי שיוט יבשתיים, לצד מספר קטן של פרויקטים לייצור טילים בליסטיים. עם זאת, רבים מהפרויקטים עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים של תכנון ופיתוח. בין היתר, קיימת תוכנית בריטית-גרמנית שהוכרזה ב-2024 לפיתוח יכולות תקיפה מדויקת לעומק בטווח של יותר מ-2,000 קילומטרים "בתוך עשור", אך שנתיים לאחר מכן עדיין לא נחתם חוזה תעשייתי.
ברלין הגישה בשנת 2025 בקשה רשמית לארצות הברית לרכוש טילי טומהוק ומשגרי Typhon, בניסיון ליצור לעצמה פתרון ביניים, אך זמני האספקה ארוכים. משרד ההגנה הגרמני לא הצליח לאשר ביום ראשון אם חוזה כזה אכן נחתם.
מסאלה אמר כי תוכניות לשדרוג מערכות קיימות עשויות להציע לוח זמנים מהיר יותר בהשוואה לפרויקטים שמתחילים מאפס. עם זאת, הוא הזהיר: "הבעיה היא שיש לנו באירופה רק מעט מערכות שיכולות להגיע לקלינינגרד או למקומות אחרים ברוסיה".
לדבריו, "בסופו של דבר, אין חלופה לפתרון אירופי עבור אירופה, שאינו תלוי בקבלת ההחלטות של נשיא אמריקאי". הוא סיכם: "מה שגרמניה ואירופה צריכות הוא טילים, טילים ועוד טילים".
התרעות פיקוד העורף