עבור ישראל, זוהי קריאת אזהרה דרמטית. כשהירוקים הופכים לכוח משמעותי בערים המרכזיות, האג'נדה שלהם - הכוללת קריאות לחרם (BDS) ודרישה להפסקת כל שיתוף פעולה ביטחוני - הופכת מקיצונית למיינסטרים מוניציפלי. סטארמר, שקיווה להשאיר את הקיצוניות של תקופת קורבין מאחור, מוצא את עצמו נסחט על ידי רחוב שדורש קו תקיף הרבה יותר נגד ירושלים.
הפסדי הענק של הלייבור והרווחים של הקצוות מייצרים "מלכוד 22" עבור ממשלת בריטניה. סטארמר המוחלש יתקשה מאוד להפגין עמידה איתנה לצד ישראל כשהוא רואה את המנדטים שלו נודדים לירוקים בגלל המזרח התיכון.
הבוקר, המפה הפוליטית של בריטניה נראית פחות כמו דמוקרטיה יציבה ויותר כמו שדה קרב אידיאולוגי. בירושלים צריכים להבין: הקול של בריטניה בזירה הבינלאומית הולך להיחלש, כשהפוליטיקה הפנימית שלה נקרעת בין אג'נדה פרו-פלסטינית קיצונית לבין לאומנות מתגברת. זהו לילה שחור לסטארמר, ולילה מדאיג מאוד לכל מי שמקווה ליציבות ביחסי לונדון-ירושלים.