השקס מפרט על הסיפור של קטאר: "מדינה של כ-3 מיליון תושבים, רק 350 אלף מהם אזרחים. השאר, כמעט 90%, הם עובדים זרים. ביום טוב, קטאר נחשבת כלכלה מובילה, מילולית אחת מהעשירות בעולם לנפש, אבל היום לא יום טוב".
הוא מסביר על הון שקטאר שקטר בנתה לעצמה באמצעות גז: "את הונה בנתה קטאר לנוכח תגליות גז ענקיות בשדה משותף עם איראן (השדה הצפוני - האח של דרום פארס האיראני). יש לה כמויות ענק של גז, מעל פי 20 מרזרבות הגז של ישראל. קטאר לא קרובה לצרכניות הגז, ולכן קשה להניח צינור גז אל השווקים הגדולים באסיה ובאירופה".
הוא ממשיך ומסביר: "החלופה לייצא את הגז הקטארי החל מ1997 היא באמצעות הפיכת הגז לנוזל (קירור למינוס 160) וייצוא במיכליות ייעודיות. גז נוזלי - להלן LNG או גז טבעי נוזלי). התהליך דורש מתקני "הנזלה" ומסופי ייצוא יקרים. ובזכות השקעה במתקנים אלו וביכולות הפקה, קטאר הפכה עצמה למעצמת LNG אדירה, ומכאן כספה הרב".
השקס מסביר ההשקעות של קטאר היו אמורות להעצים אותה כלכלית בשנים הקרובות: "גז הוא העיקר אבל קצת נפט/קונדנסטים גם יש לה, לצד חומרי ייצוא אחרים כמו הליום. מעל 75% מהכנסות הממשלה מגיעות מגז ונפט. עם הכסף קטאר בנתה קרן עושר ענקית, QIA, שיש לה כמעט 600 מיליארד דולר שמושקעים בכל מיני נכסים, חברות ופרויקטים בעולם. קטאר מושקעת כפי שאתם יודעים בקבוצות ספורט, אירוח אירועי ענק כמו המונדיאל - אבל גם בחברות טכנולוגיה ואנרגיה בעולם. מעמדה היה צפוי רק להתעצם בשנים הקרובות כי ההפקה שלה הייתה אמורה כמעט להכפיל את עצמה".
הוא הוסיף: "קטאר נאלצה לבטל בגלל 'כוח עליון' חוזי LNG לטווח הארוך למדינות כמו סין, דרום קוריאה, ואיטליה. מעבר להפסד מהיעדר המכירה, גם עלות השיקום עצמה תגיע ל25+ מיליארדי דולרים".
"והסיבה היא שאמנם קטאר והמפרץ הם שיעור ניכר מהLNG העולמי, אבל רוב הגז בעולם הוא לא נוזלי. ולכן בפועל הגז חשוב יותר לקטאר, פחות לעולם. עדין לקוחות הגז של קטאר סובלים, כן? אירופה מתמודדת עם מילוי נמוך של רזרבות. רק שזה לא זעזוע כמו הנפט. וגם אם הורמוז ייפתח מחר, ייקח כנראה חודשים לייצוא הקטארי לחזור לרמה הרגילה", מסביר.
"הזעזוע השלישי הוא דחיה, בגלל המלחמה, של מאמצי פיתוח השדה הצפוני שהיו עתידים להוסיף לקטאר עשרות מיליארדים נוספים בייצוא (כמעט להכפיל את הקיבולת). אז גם ההכנסה העתידית הזו נדחית. תוסיפו לזה פגיעה כלכלית 'רגילה' של מלחמות, למשל בתיירות, החלשת חברת התעופה הלאומית, חשש של משקיעים, יציאה של עובדים זרים (כולל מומחים), הוצאות בטחוניות גדלות ועוד".
"לאור כל זאת - קרן המטבע שמה את קטאר מספר אחד ברשימת הכלכלות שייפגעו במלחמה, אפילו לפני איראן. הקרן העריכה שהכלכלה הקטארית תתכווץ ב-8.6% ב-2026. זו ירידה אדירה, דו ספרתית, מצמיחה חיובית שהיא הייתה צפויה קודם", מסביר השקס.
עוד מוסיף: "וזה היה בהנחה שהורמוז ייפתח אחרי זמן קצר, והוא בפועל לא. כנראה שההתכווצות תהיה דו ספרתית. (די ברור שאיראן תיפגע יותר מקטאר, אבל זו הייתה הערכה מלפני המצור). אולם, ככל שמשבר הורמוז ייגמר, סביר שהקפיצה ב-2027 תהיה חדה באותה מידה חזרה (מה שקרוי v shaped recovery)".
השקס מעלה שאלה חשובה כי לאור הפגיעה הכלכלית בקטאר: "ועדיין, יש גם שאלה לגבי הטווח הארוך. האם מדינות ימשיכו להסתמך על אמינות של LNG? או יהססו לפני שיחתמו על חוזים ארוכי טווח עם קטאר וישקיעו בתשתיות ייבוא LNG באותה מידה (שהרי הגז הנוזלי גם דורש הפיכה מחדש לגז)? יש כבר סימנים לכך ברחבי אסיה".
הוא מסביר למה בכל זאת משבר כלכלי כנראה לא נראה בטווח הקרוב בקטאר נכון לעכשיו: "אין ספק שתמיד יהיה ביקוש לגז הקטארי, השאלה לגבי התנאים והמחיר. וזה בהנחה שאין איזו מציאות חדשה של עיכוב קבוע בהורמוז. אבל לא לדאוג. קטאר לא תיכנס למשבר כלכלי בקרוב, יש לה חוב נמוך ויש לה משאבים רבים לעשות מה שבא לה. ביחס לגודלה, יש לה באפר עצום. כאמור קרן עושר בגודל של מעל חצי טריליון דולר ולא מעט רזרבות".
השקס מסכם וקובע כי במבחן התוצאה, המדיניות הקטארית נכשלה: "מה שברור: האסטרטגיה רבתי הקטארית כשלה. בזכות היחסים הטובים הן עם המעצמות והן עם איראן, לצד עמדת 'המתווכת', קטאר חשבה שיציבותה הפוליטית והכלכלית מובטחת. היא בבירור לא הייתה. היא תצטרך לעשות חושבים. האם תמשיך את המדינויות הידידותית יחסית לאיראן? האם תמשיך לארח את בסיס הענק האמריקאי? כל מדינה לוקחת משברים לכיוון קצת אחר, ומעניין יהיה ללמוד לאן קטאר תיקח את שלה".
התרעות פיקוד העורף