לראשונה מזה שני עשורים, רוסיה לא הצליחה להציג אפילו טנק אחד במה שנחשב בדרך כלל לתצוגת הכוח הצבאית השנתית הגדולה של הקרמלין – אירוע שפוטין עצמו מתאר כאזהרה לאויבי רוסיה. מה שהעולם ראה לא היה עוצמה, אלא חולשה: מצעד מצומצם, סמלים ריקים ומשטר שמפגין יותר ויותר חשש מפגיעותו שלו.
הפסקת אש זמנית בתיווך ארצות הברית אפשרה לאירוע להתקיים ללא תקריות, אם כי מאוחר יותר האשימו גם אוקראינה וגם רוסיה זו את זו בהפרת הפסקת האש בת שלושת הימים. עם זאת, האווירה סביב המצעד הייתה מדודה ומאופקת באופן בולט.
גם נאומו של פוטין, שבדרך כלל נמשך זמן רב וכולל רטוריקה אימפריאלית ונוסטלגיה סובייטית, היה הפעם קצר ומרוסן באופן חריג. נעלמה תחושת הביטחון של מנהיג המשוכנע בניצחון בלתי נמנע. במקומה הופיע ניסיון להצדיק מלחמה שהופכת יקרה יותר ויותר ואסטרטגית הרסנית.
פוטין טען שרוסיה נלחמת במלחמה "צודקת" וכינה את אוקראינה "כוח תוקפני" שמחומש על ידי נאט"ו. מדובר בטענה חריגה מצד מי שפתח בפלישה בלתי חוקית ובלתי מעוררת באוקראינה לפני יותר מארבע שנים, לאחר שכבר סיפח באופן בלתי חוקי את חצי האי קרים בשנת 2014.