החברה המצרית ניצבת בפני נקודת מפנה דרמטית בהיסטוריה החקיקתית שלה, עם חשיפת פרטיו של חוק המעמד האישי החדש. החוק שם על הכוונת את תופעת "הנישואים העורפיים" (נישואים מנהגיים בלתי רשמיים), תופעה שמאיימת זה שנים ארוכות על זכויותיהן של נשים וילדים במדינה. מסמכי נישואים אלו, שאינם זוכים לרישום ממשלתי, שוללים את זכויותיהן הבסיסיות של נשים רבות ומותירים ילדים ללא מעמד משפטי מוסדר או ביטחון כלכלי.
הנתונים שנחשפו ב"אל-ערביה" מדאיגים במיוחד ומעידים על היקף התופעה. האני אל-ג'מאל, סגן מנהל מרכז 'תפקיר' למחקרים פוליטיים, כינה את הנישואים הללו "זכות שנועדה לשרת שקר", והזהיר כי הם משמשים לעיתים כסות לסחר בנשים ולנישואי קטינות. הוא הצביע על כך שההכרה הפומבית של ידוענים בנישואים מנהגיים מעודדת צעירים לחקות אותם כמעין "גחמה" חולפת. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: בשנת 2024 בלבד נרשמו כ-98 אלף מקרי נישואים מנהגיים, ולמרות ההתקדמות בטכנולוגיות בדיקות ה-DNA, בתי המשפט במצרים מתמודדים מדי שנה עם כ-20 אלף תביעות להוכחת אבהות, סכסוכים אלימים שלעתים מתדרדרים אף למקרי רצח בתוך המשפחה.
כדי להתמודד עם המשבר, החוק החדש קובע באופן נחרץ כי כל נישואים מנהגיים שייערכו לאחר כניסתו לתוקף לא יוכרו משפטית, אלא אם יעברו רישום רשמי בתוך 30 יום. ללא רישום זה, לנישואים לא תהיה כל תוקף חוקי לעניין מזונות, ירושה או משמורת. עם זאת, כדי לא לפגוע במשפחות קיימות, החוק מעניק תקופת חסד להסדרת המעמד באמצעות עדים או מסמכים. ארגוני החברה האזרחית והמפלגות במצרים מקיימים כעת דיונים קדחתניים בניסיון להגיע להסכמות, בתקווה לייצב מחדש את התא המשפחתי ולשים סוף לפרצות החוק.