בהודעה החריגה נמסר כי מדובר ב"אחד השקרים המחרידים והמעוותים ביותר אי פעם נגד מדינת ישראל בעיתונות המודרנית", וכי הפרסום, שזכה לגיבוי מצד מערכת העיתון, מחייב תגובה משפטית. המאמר, שעורר סערה מדינית ותקשורתית, התבסס לטענת כותבו על עדויות של פלסטינים ועל דו"חות של ארגוני זכויות אדם, וכלל טענות קשות על אונס, השפלות מיניות, איומים ופגיעות בעצירים פלסטינים.
בישראל דחו את הדברים בתוקף והבהירו כי מדובר בפרסום שקרי, מסית ומעוות, הנשען על מקורות מוטים ועל עדויות שלא אומתו באופן עצמאי. גורמים מדיניים בישראל האשימו את העיתון ביצירת היפוך מוסרי מסוכן, דווקא על רקע פשעי המין שביצע חמאס בשבעה באוקטובר, וטענו כי המאמר מציג את ישראל כעבריינית במקום לעסוק בקורבנות הטרור.
ב"ניו יורק טיימס" עמדו מאחורי הפרסום וטענו כי המאמר עבר בדיקת עובדות וכי חלק מהעדויות אומתו, אולם בישראל סבורים כי בכך אין די וכי עצם פרסום הטענות החמורות, ללא תשתית ראייתית פומבית ומוצקה, גרם נזק חמור לשמה של המדינה.
"שקרים סיטונאיים": הניו יורק טיימס בשירות חמאס?
מי עומד מאחורי Euro-Med?
הדוח חושף את דמויות המפתח בארגון, הממוקם בג'נבה ופועל תחת כסות של משפט בין לאומי:
זרועות ההשפעה: מהשטח ועד לוויקיפדיה
הדוח מצביע על שלושה צירי פעולה מרכזיים שבאמצעותם הארגון מבקש להחליש את מדינת ישראל בזירה הבין לאומית:
"הארגון אינו פועל כגוף תיעודי בלבד, אלא כמערך רב-שכבתי המשלב לובינג, הכשרת פעילים והפצה תקשורתית רחבה," נכתב בדוח. "קיימים פערי שקיפות משמעותיים לגבי מקורות המימון שלו, בעוד בכיריו מביעים תמיכה פומבית בחמאס".
הממצאים הועברו לגורמים בין לאומיים בניסיון לחשוף את הפנים האמיתיות של הארגון המבקש להכניס את ישראל ל"רשימה השחורה" של האו"ם, תוך שהוא נשען על מקורות המזוהים עם הטרור.
התרעות פיקוד העורף