היתרונות של הרחפנים ברורים. הם מספקים נקודת מבט רחבה מלמעלה, נעים במהירות, ובניגוד לקליעי רובה - הם יכולים לעקוף מכשולים ולפגוע במטרות נסתרות. בנוסף, ראש הנפץ של הרחפן מסוגל לגרום נזק רב יותר מקליע בודד. היתרון המשמעותי מכולם הוא המחיר: במקרה של כישלון, הצבא מאבד כלי ששווה כמה אלפי דולרים, ולא חיי אדם. "פעם אני הייתי הצלף וכולם כרכרו סביבי", סיפר קובלסקי בן ה-60 לוול סטריט ג'ורנל. "עכשיו, כולם מכרכרים סביב מפעיל הרחפן, כולל אותי".
נוכחותם של הרחפנים בשמיים הפכה את עבודת הצלף המסורתית למסוכנת פי כמה. צוותי צלפים נאלצים לסחוב ציוד כבד, הכולל נשק בקליבר גדול, מצלמות וגנרטורים, ולצעוד קילומטרים רבים בחשאי. כיום, כמעט אין היכן להתחבא מפני כלי הטיס. גם אם צלף מוצא מקום מסתור אידיאלי, חום גופו עלול להסגיר אותו בקלות לרחפני אויב המצוידים במצלמות תרמיות.
למרות זאת, במדינות המערב עדיין לא מספידים את המקצוע. בפנטגון מתעקשים כי צלף אנושי הוא עדיין "נכס קריטי שאינו ניתן לשיבוש אלקטרוני", וגם באוקראינה משתמשים בצלפים כדי להגן על כוחות חי"ר בנסיגה ואפילו כדי ליירט רחפנים רוסיים חמושים. ועדיין, עבור רבים בשדה הקרב, נראה שעידן צלפי העילית הבודדים הממתינים ימים שלמים למטרה, מפנה את מקומו לטובת חיילים צעירים עם שלט רחוק היושבים בבטחה בבונקר.