התנהלותו הפיזית של טראמפ במפגש עמדה בניגוד גמור ליחסו הנוקשה לעיתים כלפי בעלות בריתה של ארה"ב, ואף למפגשים קודמים ומתוחים עם שי עצמו. על פי הניתוח, טראמפ זנח לחלוטין את "משיכת הכוח" המזוהה עמו כל כך, אותה לחיצת יד אגרסיבית שבה הוא נוהג למשוך את עמיתיו לעברו.
הפעם, נעדרו מהזירה גם לחיצות היד האינסופיות שאפיינו בעבר את פגישותיו עם מנהיגים אחרים. במקום זאת, טראמפ אף הוסיף מספר טפיחות חמות באמצעות ידו השמאלית על ידו של נשיא סין, בתנועה שפורשה על ידי מומחים כהפגנת ידידות יתרה.
ההבדלים הפיזיים וההתנהגותיים בין השניים הגיעו לשיאם כאשר חלפו על פני קבוצת ילדים סינים שהריעו להם עם דגלים. בעוד שטראמפ הפגין את סגנון ה"שואו-מן" המוכר שלו, כשהוא מחייך, מוחא כפיים ומתקשר בפתיחות עם הסביבה, שי ג'ינפינג נותר מאופק, חמור סבר, והסתפק בנפנופי יד קצרים ומדודים, לעיתים תוך מבט ישיר למצלמות.
שפת הגוף המתוכננת והשמורה של שי, אל מול המחוות הפיזיות והפתוחות של טראמפ, שכללו אפילו עצירה נוספת לשיחה וטפיחות על הזרוע לפני העלייה במדרגות, ממחישות היטב כיצד מאחורי הקלעים של הדיפלומטיה, לעיתים תנועת גוף אחת מספרת את הסיפור הגיאופוליטי כולו.