פרידריך מרץ: "לא הייתי ממליץ לילדיי לגור בארה"ב"

בדברים שנשא בפני סטודנטים בעיר וירצבורג, אמר הקנצלר כי "לא הייתי ממליץ לילדיי לעבור לארצות הברית כרגע", לאור "האקלים החברתי שמתפתח שם". היחסים בין המדינות התדרדרו מאז התקיפות באיראן

אלי לאון צילום: פרטי
עקבו אחרינו
קנצלר גרמניה מרץ וטראמפ בבית הלבן
קנצלר גרמניה מרץ וטראמפ בבית הלבן | צילום: רויטרס

בדברים שנשא בפני סטודנטים בעיר וירצבורג היום (שישי), אמר הקנצלר כי "לא הייתי ממליץ לילדיי לעבור לארצות הברית כרגע", לאור "האקלים החברתי שמתפתח שם". "אני מעריץ גדול של ארצות הברית, אבל ההערצה שלי אליה לא בדיוק צומחת כרגע", התלוצץ מרץ לקול צחוקו של הקהל.

מוקדם יותר החודש, במהלך מפגש עם תלמידי בית ספר, טען מרץ כי איראן "השפילה" את ארצות הברית. הדברים עוררו את זעמו של טראמפ, שהגיב בחריפות וטען כי הקנצלר הגרמני "אינו אפקטיבי לחלוטין" וכי מוטב שיתמקד ב"לתקן את המדינה השבורה שלו". זמן קצר לאחר מכן, הודיע טראמפ על הוצאת 5,000 חיילים אמריקנים מגרמניה. נסיגה זו כללה בין היתר את עזיבתו של גדוד אמריקני המצויד בטילי שיוט ארוכי טווח מסוג "טומהוק", צעד שהותיר פער של ממש ביכולת ההרתעה של אירופה מול רוסיה.

מערכת היחסים העכורה בין שני המנהיגים החריפה עוד יותר החודש, כאשר טראמפ איים להטיל מכסים גבוהים יותר על רכבים אירופיים, מהלך שצפוי לפגוע אנושות בכלכלה הגרמנית.

מאז נראה שמרץ מנסה ליישר את ההדורים. ביום שישי הוא פרסם ברשת החברתית X כי קיים "שיחת טלפון טובה" עם הנשיא טראמפ, שעשה את דרכו חזרה מסיור בסין. הקנצלר ציין כי הסכים עם הנשיא האמריקני שעל איראן לפתוח את מצר הורמוז, וכי "אסור לאפשר לה להחזיק בנשק גרעיני". מרץ הוסיף: "שוחחנו גם על פתרון של שלום באוקראינה ותיאמנו עמדות לקראת פסגת נאט"ו באנקרה. ארצות הברית וגרמניה הן שותפות חזקות בתוך ברית נאט"ו חזקה".

בראיון טלוויזיוני שהעניק בשבוע שעבר, הדגיש הקנצלר כי הוא "יישאר מחויב לשמירה על יחסים טרנס-אטלנטיים טובים", אך מיהר לסייג כי "שותפות טובה צריכה לדעת גם לעמוד בפני חילוקי דעות".

העימות המתוקשר עם טראמפ לא העניק למרץ נקודות זכות רבות בקרב הבוחרים בבית. על פי סקרי דעת קהל שפורסמו בסוכנויות הידיעות הזרות, מרץ מסתמן כקנצלר גרמניה הפחות פופולרי מאז שנת 1997, כאשר רק 16 אחוזים מהנשאלים הביעו שביעות רצון מתפקודו. חוסר שביעות הרצון הציבורי נובע ברובו מהכלכלה המדשדשת ומירידה ניכרת באיכות השירותים החברתיים במדינה, וזאת חרף מדיניות של הזרמת כספים אגרסיבית המבוססת על חובות, אשר נועדה לשקם את הצבא ולתקן את התשתיות המתפוררות ברחבי גרמניה.

תגיות:
גרמניה
/
תקיפה באיראן
/
ארה"ב
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף