לדבריו, הטכנולוגיה החדשה מקלה מאוד על תכנון תקיפות הרחק מחופי סומליה. חודש קודם לכן, בדצמבר 2025, סיכלו כוחות הביטחון של פונטלנד כלי שיט מול חופי אייל, ועליו חומרי נפץ וכימיקלים ששימשו להכנת מטענים. על הסירה היו שבעה בני אדם - שני אזרחים תימנים וחמישה סומלים.
קשרים עסקיים, לא אידיאולוגיים
דוח של צוות המעקב והסנקציות של האו"ם משנת 2025 תיאר את הקשרים בין החות'ים לארגוני הטרור בסומליה כקשרים “עסקיים או אופורטוניסטיים”, ולא אידיאולוגיים. לפי הדוח, אנשי א-שבאב נפגשו לפחות פעמיים עם נציגים חות'ים בסומליה, ביולי ובספטמבר, וביקשו מהם נשק מתקדם ואימונים.
בתמורה, לפי הדוח, א-שבאב היה אמור להגביר את פעילות הפיראטיות במפרץ עדן ולחופי סומליה, לפגוע בתנועת ספינות מסחר ולאסוף דמי כופר מכלי שיט שנחטפו. באותה תקופה דווח כי הארגון קיבל מהחות'ים נשק קל, נשק אישי וסיוע טכני. לפי אותו דוח, החות'ים מקיימים כבר יותר משלוש שנים גם הסכם עם אל-קאעידה בחצי האי ערב, הכולל אי-תקיפה הדדית, חילופי שבויים והעברת אמצעי לחימה. אף שאל-קאעידה בתימן מתמקד בעיקר במטרות מקומיות, בדוח נטען כי הארגון מבקש להרחיב את פעילותו גם אל מעבר לגבולות תימן, כולל בים האדום ובמפרץ עדן.
הפיראטים הסומלים עצמם אינם פועלים בהכרח מתוך אידיאולוגיה דתית או פוליטית. לפי הדיווח, מדובר בעיקר ברשתות פשיעה שמחפשות רווח כלכלי - שלל או דמי כופר. עם זאת, לעיתים הן משתפות פעולה עם ארגונים איסלאמיסטיים כדי לקבל הגנה, סיוע לוגיסטי או חופש פעולה באזורים שבשליטת אותם ארגונים. כך למשל, במרץ 2024 דווח כי אנשי א-שבאב באזור סנאאג שבצפון סומליה חתמו על הסכם הגנה עם פיראטים, בתמורה ל-30% מדמי הכופר ולחלק מהשלל.
חזרת הפיראטיות הסומלית
הפיראטיות הסומלית אינה תופעה חדשה. מאז תחילת שנות ה-2000 הפכה העיר אייל שבפונטלנד לאחד ממוקדי הפעילות המרכזיים של פיראטים, ואף זכתה לכינוי “בירת הפיראטים”. בין השנים 2005 ל-2012, לפי נתוני הבנק העולמי שהובאו בדיווח, הרוויחו קבוצות פיראטים סומליות בין 339 ל-413 מיליון דולר.
לאחר מכן נרשמה ירידה משמעותית בפעילות, בין היתר בזכות פעילות ימית בינלאומית ובראשה מבצע אטלנטה של האיחוד האירופי. בשנים 2020–2022 לא נרשמו תקיפות פיראטיות, אך בשנים שלאחר מכן הפעילות התחדשה: שש תקיפות ב-2023, ו-22 תקיפות ב-2024.
אחת מנקודות המפנה הייתה בדצמבר 2023, כאשר פיראטים סומלים השתלטו על אוניית המטען הבולגרית MV Ruen, שנשאה דגל מלטזי ועל סיפונה היו 18 אנשי צוות. זו הייתה החטיפה המוצלחת הראשונה של ספינת מסחר מול חופי סומליה מאז 2017. בהמשך השתמשו הפיראטים באונייה עצמה כדי לצאת לתקיפות נוספות באוקיינוס ההודי, עד שכוחות קומנדו של חיל הים ההודי חילצו אותה במרץ 2024.
לפי הדיווח, בשנים 2024 ו-2025 המשיכו הפיראטים לתקוף כלי שיט מסחריים וביצעו לפחות שש חטיפות. חלק מהתקיפות התרחשו במרחק של יותר מ-2,200 מייל מחופי סומליה. באפריל 2026 בלבד הם הצליחו להשתלט על לפחות שלושה כלי שיט, בהם מכלית וספינת דיג.
ב-RT קושרים את הצלחתם המחודשת של הפיראטים למלחמה בין ארה"ב וישראל לבין איראן, שלפי הדיווח הסיטה את תשומת הלב האזורית למפרץ הפרסי ולמצר הורמוז. כוחות ימיים שהיו אמורים לסייע באבטחת הים האדום והאזור הסומלי הופנו בחלקם לליווי כלי שיט שמנסים לעבור במצר הורמוז החסום.
במקביל, משטרת הים של פונטלנד, שהפכה בשנים האחרונות לכוח מנוסה גם בלחימה בטרור, נאלצה להפנות חלק ניכר מכוחותיה מהים אל היבשה, כדי לסייע במאבק נגד דאעש באזור הרי קל מיסקאד. הפיראטים, לפי הדיווח, ניצלו את החלל שנוצר. כך הפכה חזרת הפיראטיות לא רק לבעיה פלילית, אלא לחלק מתמונה אזורית רחבה יותר: תקיפות החות'ים בים האדום, חסימת נתיבי שיט, הסטת כוחות ימיים, והתחזקות רשתות טרור ופשיעה באזור שבו הסמכות המדינתית ממילא חלשה.
סומלילנד, ישראל והמאבק על באב אל-מנדב
הדיווח ב-RT מקדיש מקום רחב גם לשינוי האסטרטגי בקרן אפריקה בעקבות הכרת ישראל בעצמאות סומלילנד בסוף דצמבר 2025. לפי הדיווח, ישראל הייתה המדינה הראשונה - ועד כה היחידה - שהכירה רשמית בריבונותה של סומלילנד, ישות בצפון סומליה שמבקשת הכרה בינלאומית אך אינה מוכרת על ידי רוב מדינות העולם.
מבחינה גיאוגרפית, סומלילנד מחזיקה ברצועת חוף ארוכה מול מפרץ עדן, מול חופי תימן ובסמוך למצר באב אל-מנדב. לפי RT, המיקום הזה מעניק לישראל יתרון מודיעיני ומבצעי: יכולת מעקב אחר פעילות חות'ית, שימוש ברחפנים ומענה מהיר יותר לאיומים של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים.
לפי הדיווח, הכרת ישראל בסומלילנד יצרה בסיס למה שמכונה “ציר ברברה”: ישראל, איחוד האמירויות, אתיופיה וסומלילנד. הציר הזה נועד להבטיח גישה לנמלים, יכולות ניטור בים האדום ובלימה של השפעת טורקיה ואיראן באזור. איחוד האמירויות, שכבר מאז 2018 פועלת להרחבת נמל ברברה באמצעות חברת DP World, ממלאת תפקיד מרכזי במהלך.
אתיופיה, מצדה, מעוניינת בגישה לים האדום לאחר שאיבדה את הגישה הישירה לים עם עצמאות אריתריאה. מזכר ההבנות שנחתם ב-2024 בין אתיופיה לסומלילנד כלל אפשרות לחכירת חלק מקו החוף של סומלילנד לתקופה של 50 שנה. לפי הדיווח, ההכרה הישראלית עשויה לחזק את מעמדה של אדיס אבבה מול מצרים, במיוחד על רקע המתיחות סביב סכר הרנסנס האתיופי.
הציר שמול ברברה: טורקיה, מצרים וסעודיה
מול “ציר ברברה” מתאר הדיווח ציר מתחרה: סומליה, טורקיה, מצרים וסעודיה. מטרתו היא להגן על ריבונות סומליה מפני התערבות חיצונית ולמנוע הכרה בסומלילנד כמדינה עצמאית.
טורקיה היא השחקנית המרכזית בציר הזה. מאז שנות ה-2010 הפכה אנקרה לשותפה הזרה החשובה ביותר של ממשלת סומליה. בשנת 2017 פתחה טורקיה במוגדישו את בסיס האימונים הצבאי הגדול ביותר שלה מחוץ לגבולותיה, TURKSOM, שבו אומנו אלפי חיילים סומלים. חלקם משרתים ביחידת העילית גורגור, הפועלת נגד א-שבאב.
גם סעודיה נכנסה לתמונה. לפי RT, ב-9 בפברואר 2026 חתמה ריאד על הסכם צבאי עם סומליה שמטרתו לחזק את היציבות והביטחון בים האדום. במסגרת השיחות עלה גם רעיון להקמת בסיס ימי בעיירת הנמל לאס קוריי. בנוסף, נטען כי סעודיה מתווכת ואולי אף מסייעת במימון עסקה שבמסגרתה תרכוש סומליה 24 מטוסי קרב מסוג JF-17 מפקיסטן, בעלות של כ-900 מיליון דולר.
מצרים, לפי הדיווח, רואה בברית ישראל-סומלילנד-אתיופיה איום אסטרטגי אפשרי. מבחינת קהיר, תעלת סואץ אינה רק מקור הכנסה אלא סוגיה של ביטחון לאומי. בפברואר 2026 נפגש נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי עם נשיא סומליה והדגיש כי מצרים תישאר שותפה נאמנה של סומליה. לאחר מכן שלחה קהיר יותר מאלף חיילים למוגדישו במסגרת משימת האיחוד האפריקאי בסומליה.
איראן ברקע: לא ציר רשמי, אבל השפעה עקיפה
איראן אינה חלק מאחד משני הצירים הללו, אך לפי הדיווח היא משפיעה על המתרחש דרך “ציר ההתנגדות” והחות'ים. RT מציינת כי “ציר ברברה” נולד במידה רבה כתגובה לאיומים מצד איראן ושלוחותיה, ובעיקר החות'ים.
היחסים בין טהרן למוגדישו ידעו עליות ומורדות. בשנת 2016 ניתקה סומליה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן, בין היתר מתוך הזדהות עם סעודיה, והאשימה אותה בהתערבות בענייניה הפנימיים ובהפצת שיעיות. היחסים חודשו ב-2024, אך המתיחות נמשכה.
לפי הדיווח, איראן מעורבת בעקיפין בחיבור בין החות'ים, פיראטים סומלים וא-שבאב, משום שהיא ספקית הנשק המרכזית של תנועת אנצאר אללה בתימן. עוד נטען כי חופי סומליה משמשים נקודת מעבר חשובה להברחות נשק אל החות'ים, וכי דוחות מומחים שהוגשו למועצת הביטחון של האו"ם תיעדו בשנים האחרונות תפיסות של משלוחים כאלה.
ב-RT טוענים כי שיתוף הפעולה הזה התפתח מרשת הברחות מוגבלת למערכת אזורית רחבה יותר, הכוללת את א-שבאב וקבוצות פיראטיות מקומיות. במובן הזה, העלייה בפיראטיות הסומלית אינה רק תופעה פלילית, אלא סימפטום להתרחבות המאבק בין ישראל לאיראן, בין הים האדום למפרץ עדן.
התרעות פיקוד העורף