על פי אחד הדיווחים, כ-84 כפרים בדרום נמצאים כיום במצב שמקשה מאוד על חזרת התושבים. האזור שמדרום למה שמכונה "הקו הצהוב" מתואר בלבנון כמרחב פגוע, ממולכד בחלקו, הרוס תשתיתית, ובחלקים ממנו כמעט בלתי אפשרי לנהל חיים אזרחיים סדירים. בעיתונות הלבנונית נטען כי היקף ההרס מזכיר את האזהרות שהושמעו בעבר מפני הפיכת חלקים מדרום לבנון לאזורי חיץ שלא יאפשרו חזרה מהירה של האוכלוסייה.
בהמשך, טען סאחר, העמיקה ישראל את פעילותה בדרום לבנון והרחיבה בהדרגה את אזורי הפעולה. לדבריו, תחילה היה זה הקו הכחול שעל הגבול, אחר כך "קו אדום" בעומק של כחמישה עד שישה קילומטרים שנועד לצמצם ירי ישיר, ובהמשך "קו צהוב" בעומק של שבעה עד עשרה קילומטרים. לפי תיאורו, חלקים נרחבים מדרום לקו הזה הפכו למרחב פגוע, מפונה ובחלקו לא מתאים לחיים אזרחיים סדירים.
"דוקטרינת הדאחייה" חוזרת לשיח הלבנוני
על פי הניתוח שהובא בדיווח, בלבנון מזהים בפעילות הישראלית בדרום מאפיינים של "דוקטרינת הדאחייה": פגיעה רחבה במרחבים שבהם פועל ארגון חמוש, הרס תשתיות, פינוי אוכלוסייה והפיכת אזורים שלמים למקומות שקשה לשוב אליהם במהירות. ההשוואה לרצועת עזה נשענת, לפי הדיווח, על חלוקה לאזורי שליטה ואש ועל הרס נרחב של מרחבים אזרחיים.
בדיווח נטען כי ביותר מ-70 כפרים בדרום איבדו התושבים, לפחות בשלב זה, את האפשרות המעשית לשוב לבתיהם. חלק מהכפרים נהרסו, אחרים נמצאים תחת איום אש, ובאזורים נוספים ממשיכה ישראל, לפי הדיווח, לפגוע בפעילי חיזבאללה ובמפקדים בשטח. סאחר אף טען כי ישראל שולטת בפועל בכ-60% מדרום הליטאני - בחלקו באמצעות נוכחות צבאית ובחלקו באמצעות אש.
"יש אזורים שלמים בדרום שנראים כמו אחרי רעידת אדמה", אמר גורם ישראלי. לדבריו, "היקף ההרס בכפרים השיעיים עצום, והפגיעה בתשתיות ובבתים הרבה יותר עמוקה ממה שחיזבאללה מוכן להודות". בישראל מעריכים כי ההרס בדרום לבנון אינו רק תוצאה של הפעילות הצבאית, אלא גם מנוף לחץ על חיזבאללה. ההנחה היא שככל שהמחיר שמשלמת האוכלוסייה השיעית יגדל, כך יתקשה הארגון לשמר את הנרטיב של עמידה מוצלחת מול ישראל.
"זאת הייתה אחת המטרות המרכזיות של ישראל", אמר גורם ישראלי. "ליצור מצב שבו המחיר שחיזבאללה גובה מהאוכלוסייה השיעית יהפוך לבלתי נסבל". לפי אותן הערכות, בתוך לבנון נשמעת יותר ביקורת מצד גורמים שיעיים על חיזבאללה, בטענה שהארגון גרר את דרום המדינה לעימות הרסני ללא אופק ברור. עם זאת, הביקורת עדיין מתנהלת בזהירות, בין היתר בשל כוחו הפוליטי והצבאי של חיזבאללה בתוך הקהילה השיעית.
התרעות פיקוד העורף