בשעה שמימון בין לאומי למיגור מחלות עיניים מצטמצם והישגים בריאותיים באתיופיה נמצאים בסיכון, קרן פירס - אחת הקרנות הפילנתרופיות היהודיות הבולטות בבריטניה - וארגון הסיוע ההומניטרי-רפואי הישראלי נאלא חתמו על שותפות חדשה בהיקף של 2.3 מיליון דולר לחמש שנים. מטרת העל של המיזם: מניעת חזרתה של מחלת הטרכומה - זיהום חיידקי מדבק בעיניים שעלול להוביל לעיוורון בלתי הפיך.
התוכנית החדשה צפויה להגיע ליותר מ-1.5 מיליון בני אדם באזורים כפריים באתיופיה שבהם הושגה ירידה בתחלואה, אך שבהם עדיין קיים סיכון ממשי להתפרצות מחודשת של המחלה. במסגרת המהלך יהפוך נאלא לארגון היחיד בעולם הפועל למיגור טרכומה באמצעות חינוך קהילתי להתנהגות בריאה. מדובר במודל ייחודי המשלב שינוי הרגלי היגיינה, עבודה עם בתי ספר, אימהות וקהילות, לצד חיזוק מערכות מקומיות כדי למנוע את חזרת המחלה.
הפער התקציבי שמאיים על מיליונים
במשך שנים הייתה USAID - זרוע התרומות הגדולה ביותר של הממשל האמריקאי - שחקן מרכזי במימון תוכניות למחלות טרופיות מוזנחות, ובהן טרכומה, בהיקף של כ-60 מיליון דולר בשנה. אולם בעקבות עצירת המימון האמריקאי עקב סגירת USAID, נוצר פער תקציבי משמעותי, שמעורר חשש כבד כי הישגים שנצברו לאורך שנים עלולים להימחק כלא היו.
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, אתיופיה נושאת כיום את נטל הטרכומה הגדול ביותר בעולם: כ-61 מיליון בני אדם במדינה חיו בשנת 2024 באזורים אנדמיים למחלה, שהם כ-59% מהנטל העולמי. בשנת 2023 לבדה חולקו במדינה תרופות לכמעט 22 מיליון איש, וכ-100 אלף בני אדם עברו ניתוחים דחופים למניעת עיוורון.
במקביל, עצירת הסיוע האמריקאי מפעילה לחץ כבד על מערכת הבריאות האתיופית. אתיופיה הייתה מקבלת הסיוע האמריקאי הגדולה ביותר באפריקה שמדרום לסהרה בשנת 2023, עם תקציב של כ-1.8 מיליארד דולר בשנה. כעת, כ-5,000 עובדי בריאות שמומנו באמצעות הסיוע האמריקאי איבדו את עבודתם בעקבות הקפאת התקציבים.
על רקע משבר זה, פנה משרד הבריאות האתיופי לנאלא בבקשה דחופה לסייע בפיתוח מודל מניעתי למחוזות שבהם שיעורי התחלואה ירדו, אך הוגדרו כשטחים שבהם המחלה עלולה להתפרץ שוב אם ההתערבות תופסק מוקדם מדי.
מיקוד בנשים וילדים באזורים הכפריים
במסגרת התוכנית החדשה, יפעיל הארגון הישראלי מודל קהילתי משולב שיכלול עבודה מול בתי ספר וקהילות מקומיות, תוכניות לשינוי התנהגות והטמעת היגיינה, הגעה ממוקדת לאימהות ולילדים צעירים, שיקום תשתיות מים ותברואה פגומות, חיזוק יכולות מערכת הבריאות המקומית ומחקר ארוך טווח לבחינת יעילות המודל.
התוכנית צפויה להגיע ליותר מ-1.5 מיליון בני אדם, תוך התמקדות מיוחדת בנשים ובילדים צעירים, שהם בין האוכלוסיות הפגיעות ביותר לטרכומה. עבור משפחות באזורים כפריים, ההשפעה היא מיידית ומעשית: הילדים יכולים להישאר בריאים וללמוד, האימהות מוגנות מפני עיוורון שניתן למניעה, והקהילות מסוגלות לעבוד, לדאוג לעצמן ולשגשג.