התוכנית סביב אחמדינג'אד הייתה חלק ממהלך רחב יותר שגובש בישראל להפלת המשטר התאוקרטי באיראן. לפי גורמי ביטחון ישראלים, ישראל דמיינה את המלחמה בכמה שלבים: תחילה תקיפות אוויריות של ישראל וארצות הברית וחיסול הנהגת המשטר; לאחר מכן הפעלת כוחות כורדיים נגד כוחות איראניים; ובהמשך קמפיינים תודעתיים ופגיעה בתשתיות מרכזיות, שייצרו תחושת אובדן שליטה ויובילו לקריסת המשטר.
אלא שבפועל, פרט לקמפיין האווירי ולחיסול המנהיג העליון, מרבית התוכנית לא התקדמה כפי שקיוו בישראל, כך על פי ה"ניו יורק טיימס". בדיעבד, לפי הדיווח, נראה כי ישראל וארצות הברית העריכו בחסר את עמידות המשטר האיראני ואת יכולתן לכפות שינוי הנהגה בטהרן. גם בתוך ממשל טראמפ היו גורמים שהטילו ספק בהיתכנות המהלך, ובמיוחד באפשרות להחזיר לשלטון דווקא את אחמדינג'אד.
אחמדינג'אד, מצדו, הפך בשנים האחרונות לדמות מעוררת חשד גם בתוך איראן. הוא ניסה להתמודד שוב לנשיאות ב-2017, 2021 ו-2024, אך מועצת שומרי החוקה חסמה את מועמדותו בכל פעם. מקורביו נעצרו, והוא עצמו הפך בעיני המשטר לגורם שעלול לערער את היציבות - אף שמעולם לא הפך למתנגד משטר מובהק.
לפי מקורב לאחמדינג'אד, האמריקנים ראו בו אדם שמסוגל לנהל את המצב הפוליטי, החברתי והצבאי באיראן. אותו מקור אף השווה את התפקיד שיועד לו למודל בוונצואלה, לאחר לכידת ניקולס מדורו ועליית הנהגה חלופית שהייתה מוכנה לעבוד עם הבית הלבן.
למרות כישלון השלבים המרכזיים בתוכנית, בישראל היו מי שהמשיכו להאמין באפשרות לשינוי משטר בטהרן. לפי הדיווח, ראש המוסד דדי ברנע אמר בשיחות סגורות כי לדעתו לתוכנית שגובשה במוסד היה סיכוי טוב להצליח, אילו הייתה מקבלת אישור להתקדם במלואה.
התרעות פיקוד העורף