"ביום כזה, בשנת 1902, דגל קובה הונף לראשונה מעל מדינה עצמאית", פותח רוביו את דבריו מול המצלמה. "אבל אני יודע שהיום, אתם שקוראים לאי הזה ביתכם, עוברים קשיים בלתי נתפסים. היום אני רוצה לחלוק איתכם את האמת על הסיבה לסבל שלכם, ולספר לכם מה אנחנו בארה"ב מציעים".
רוביו לא מבזבז זמן וניגש היישר ללב הבעיה, משבר האנרגיה החמור והמחסור הקיומי באי. לטענתו, בניגוד לתעמולת המשטר, האשמה אינה מוטלת על וושינגטון. "הסיבה שאתם נאלצים לשרוד 22 שעות ביממה ללא חשמל אינה נובעת מ'מצור' נפט של ארה"ב", הוא מדגיש. "הסיבה האמיתית שאין לכם חשמל, דלק או מזון היא משום שמי ששולט במדינה שלכם שדד מיליארדי דולרים. דבר מזה לא שימש כדי לעזור לעם". במוקד המתקפה של הסנאטור עומד תאגיד הענק הקובני גאסה, שהוקם לפני 30 שנה על ידי ראול קסטרו ונמצא בשליטת הכוחות המזוינים.
"החברה הזו מחזיקה בהכנסות הגדולות פי שלושה מתקציב הממשלה הנוכחית שלכם", חושף רוביו. "היום, בזמן שאתם סובלים, לאנשי העסקים הללו יש 18 מיליארד דולר בנכסים והם שולטים ב-70% מכלכלת קובה. הכל עובר דרך הידיים שלהם. במקום להשתמש בכסף כדי לקנות נפט... הם היו תלויים בנפט בחינם מהוגו צ'אבס ומדורו כדי לשמור לעצמם את הכסף. עכשיו, כשהנפט החינמי הפסיק להגיע, הם קונים דלק לגנרטורים ולרכבים שלהם, בזמן שמהעם מבקשים להקריב קורבנות". רוביו אף הוסיף בזעם כי רווחי התאגיד משמשים "לשלוח את בני משפחותיהם לחיות בחיי מותרות במדריד ואפילו כאן בארה"ב".
בהמשך נאומו, מציג רוביו את ההצעה האמריקנית מטעם הנשיא טראמפ. "הנשיא טראמפ מציע מערכת יחסים חדשה, אבל היא חייבת להיות ישירות מולכם - העם הקובני, ולא עם גאסה", הוא מבהיר. "אנו מציעים 100 מיליון דולר במזון ותרופות. אבל אלו חייבים להיות מחולקים ישירות על ידי הכנסייה הקתולית או קבוצות צדקה אמינות אחרות. לא להיגנב על ידי גאסה כדי שיימכרו באחת החנויות שלהם".
לקראת סיום, רוביו משרטט מציאות אלטרנטיבית עבור האזרחים וחזון של שוק חופשי: "קובה חדשה שבה אתם, הקובנים הפשוטים ולא רק גאסה, תוכלו להיות בעלים של תחנת דלק, מסעדה, לפתוח בנק או להיות הבעלים של עיתון ותחנת טלוויזיה. קובה שבה תוכלו להתלונן על מערכת כושלת מבלי לחשוש מכלא או גירוש, ושבה תהיה לכם הזדמנות אמיתית להצביע ולהחליף את הממשלה אם היא לא עושה עבודה טובה".
את המסר הנוקב הוא חותם בתהייה: "כל זה קיים באיי בהאמה, ברפובליקה הדומיניקנית, בג'מייקה ואפילו במרחק של 144 ק"מ בלבד, בפלורידה. אם להיות בעל עסק משלך ולקבל זכות הצבעה זה אפשרי מסביב לקובה, למה זה לא אפשרי עבורכם בתוך קובה?".