בחודשים מסוימים נכנסו עשרות מיליוני דולרים ללבנון דרך העברת כספים ורשתות חוואלה בלתי פורמליות, אמר, והעריך כי חלק מהזרמים הנכנסים עברו את 70 מיליון הדולר בחודש, אך "הכסף משמש לפיצוי על הפסדים ושחיקה מצטברת, ולא לבניית עודף פיסקלי חדש".
לפי המקור, במהלך המלחמה נאלצה המפלגה לשנות חלק מהמבנה הפיננסי שלה, כאשר ערוצי המימון המסורתיים הפכו פגיעים יותר למעקב ומטרות, בין אם אלה הקשורים לאיראן או לחברות וממשקים ששימשו בעבר להעברת כספים.
לכן, הוא פנה יותר למה שהמקור מכנה "כלכלה עקיפה", המבוססת על העברות כספים, רשתות מתווכות והעברת נזילות דרך דרכים שאינן בנקאיות.
המקור מסביר שמערכת ה"חוואלה" הפכה לתפקיד מרכזי משום שהיא מאפשרת העברת כספים דרך מתווכים ויחסי נאמנות, מבלי לעבור דרך מערכת הבנקאות הרשמית, הנתונה לפיקוח בינלאומי קפדני.
המלחמה גם דחפה את המפלגה להגדיל את תלותה במזומן, זהב וכלכלה מקבילה, שכן העברות כספים מסורתיות הפכו למסוכנות יותר מאי פעם.
בלב המשבר עמד ארגון "אל-קרד אל-חסן", שנפגע במהלך המלחמה במתקפות ישראליות שפגעו במספר סניפים ומתקנים. לפי המקור, המיקוד במוסד פגע בחלק חשוב ממחזור הנזילות בסביבת המפלגה, במיוחד כאשר אלפי משפחות מסתמכות עליו לקבלת הלוואות, אחסון זהב או אבטחת מזומן.
עם זאת, המפלגה ניסתה להחזיר חלקים מהרשת הפיננסית בדרכים חלופיות, על ידי הפחתת התלות בסניפים קבועים, הרחבת תפקיד המתווכים והעברות מזומן ישירות, וכן שימוש ברשתות חברתיות ודתיות לחלוקת סיוע ופיצויים הרחק מהצורה המוסדית המסורתית.
"המפלגה מבינה שתדמיתה בסביבתה קשורה ליכולתה לשלם שכר", ולכן שמירה על זרם כספי מינימלי היא עניין קיומי.
לפי המקור, במהלך המלחמה, המפלגה הפעילה מחדש חלק מרשתות הפיננסים הישנות שלה בתוך התפוצה הלבנונית, במיוחד במערב אפריקה ובאמריקה הלטינית, כדי לפצות על חלק מהירידה במשאבים המסורתיים.
הוא מציין כי אנשי עסקים לבנונים ורשתות מסחריות הקשורות לסביבת המפלגה תרמו לאבטחת נזילות והעברות כספיות בערוצים עקיפים, באמצעות רווח מעשורים של קשרים עסקיים ומשפחתיים. חלק מהכסף עובר גם דרך סחר הזהב, מכוניות יד שנייה, וכמה עסקים קטנים שקשה לעקוב אחריהם במלואם.
עם זאת, המקור מדגיש שהרשתות הללו "אינן הוכחה לכוח פיננסי מוחלט, אלא משבר שדוחף את המפלגה לחפש אלטרנטיבות כל הזמן", ומסביר שהמפלגה פועלת כעת עם מנטליות של "ניהול התשה" ולא עם גישה של מימון יציב.
לדבריו, במהלך המלחמה המפלגה התמודדה עם "נזק כלכלי חסר תקדים" לא רק בגלל מבצעים צבאיים, אלא גם בגלל העלות החברתית העצומה בסביבתה, כגון עקירה, הרס, פיצויים ושכר.
הוא מוסיף כי סנקציות, מיקוד ברשתות מימון וצנזורה בינלאומית מחמירה דחפו את המפלגה לחזור יותר לכלכלה המוניטרית ולעקוף את העניינים, שכן הערוצים המסורתיים כבר אינם פועלים כפי שהיו בעבר.
"חיזבאללה כיום אינו בונה כלכלה של עוצמה, אלא כלכלה של הישרדות", אמר חמדה, והסביר שהמפלגה מנסה למנוע קריסה בסביבתה יותר מאשר להשיג התרחבות פיננסית חדשה.
התרעות פיקוד העורף