"אין יותר בלמים": מומחה ישראלי באזהרה חריגה על טורקיה של ארדואן

"ארדואן נותן מכה מתחת לחגורה"

"ארדואן עושה סוג של מתקפת מנע. הוא ככל הנראה מזהה אפשרות של תבוסה בקלפי בעתיד ולכן באמצעות השפעה על מוסדות המדינה, הוא נותן מכה מתחת לחגורה", אמר בשיחה עם "מעריב".

אחת ההתפתחויות המרכזיות שאליהן התייחס קשורה למשבר במפלגת האופוזיציה החילונית CHP, בעקבות החלטה משפטית שעוררה מחלוקת סביב הנהגת המפלגה.

"ראינו שהשופטים קבעו שהפריימריז של המפלגה החילונית האופוזיציונית אינם כשרים. המשמעות היא ביטול המעמד של היושב ראש הנוכחי והחזרת יושב ראש קודם. עכשיו מתנהל מאבק על השליטה בתוך המפלגה", אמר.

לדבריו, התוצאה עשויה להיות עמוקה יותר ממשבר פנימי. "מנקודת מבטי, ארדואן הצליח בגדול כי הוא יצר פילוג בתוך המחנה האופוזיציוני. הוא שואף להגיע לבחירות מול אופוזיציה מפוצלת, שבה כמה גורמים יתמודדו בנפרד ולא יוכלו להביס אותו ביחד".

לדבריו, מגמת ההקצנה אינה חדשה, אך התעצמה בשנים האחרונות. "אני חושב שההקצנה התחילה כבר כשהופעלו צעדים נגד אקרם אימאמאולו. אנחנו רואים יותר ויותר שימוש במערכת כדי לנטרל יריבים פוליטיים".

סערה סביב אוניברסיטת בילגי

במקביל למשבר הפוליטי, התעוררה בטורקיה סערה סביב ההחלטה לשלול את רישיון הפעילות של אוניברסיטת בילגי באיסטנבול, אחת האוניברסיטאות הפרטיות הוותיקות והמוכרות במדינה, המזוהה בעיני רבים עם הציבור החילוני והליברלי.

---

לדברי ינרוג'ק, ההחלטה עוררה שורת ספקולציות ושאלות. "מדובר במוסד שנתפס במשך שנים כסמל עבור חלקים מהציבור החילוני בטורקיה, ולכן נוצרו הרבה השערות לגבי הסיבה האמיתית למהלך", אמר. הוא הדגיש כי סביב הפרשה התפתחו גם תיאוריות קונספירציות ברשתות החברתיות, אך הבהיר שאינו מציג אותן כעובדות.

"יש הרבה תיאוריות קונספירציה שמסתובבות. אחת מהן גורסת שבעלי האוניברסיטה היו קשורים לכאורה להעברות כספים מאיראן ושהופעל לחץ אמריקאי על טורקיה. אני מדגיש שזו תיאוריית קונספירציה שאני לא יודע אם יש לה בסיס", אמר והוסיף: "אני לא חושב שההחלטה התקבלה רק בגלל רשלנות או חוסר תפקוד של האוניברסיטה. כנראה יש כאן סיבה נוספת שלא נחשפה לציבור".

"הישרדות פוליטית מעל הכול"

לדברי ינרוג'ק, חוסר היציבות הפוליטי כבר משפיע על הכלכלה הטורקית. "אנחנו רואים פיחות בלירה הטורקית. מנקודת המבט של ארדואן, הישרדות פוליטית נמצאת מעל הכול. ככל הנראה הבינו שיהיה מחיר כלכלי, אבל העדיפו לשלם אותו".

להערכתו, גם התגובה הבינלאומית תורמת להמשך המגמה. "ארצות הברית ואירופה לא מפעילות לחץ משמעותי על טורקיה. מבחינת ארדואן, המסר שהוא מקבל הוא שאין מחיר ממשי להידרדרות בדמוקרטיה".

ינרוג'ק סבור כי אירופה נמנעת מעימות ישיר עם אנקרה גם בשל שיקולים ביטחוניים רחבים יותר. "בגלל האיום הרוסי, אירופה חוששת מטורקיה וחותמת איתה על הסכמים שונים. לכן במקרים רבים היא שותקת לגבי ההתפתחויות הפנימיות בטורקיה", אמר. עוד טען כי בטורקיה מקודמים מהלכים שעשויים בעתיד להגביר מתיחות גם מול מדינות אחרות באזור, ובהן יוון, כחלק ממאבקים סביב גבולות ימיים ואינטרסים אזוריים.

"ישראל הפכה לכלי להסחת דעת"

לדבריו, השלטון הטורקי משתמש גם בעימותים אזוריים וביחסים עם ישראל ככלי פוליטי פנימי: "ארדואן משתמש בישראל כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מנושאים כמו כלכלה, אבטלה, עוני ופיחות המטבע. עד היום זה עבד היטב".

עוד טען כי גם האופוזיציה הטורקית אינה בהכרח מהווה אלטרנטיבה שתוביל לשיפור היחסים עם ישראל. "חייבים להפנים שגם אם תהיה בעתיד אופוזיציה חזקה יותר, זה לא אומר שהיא תהיה פרו ישראלית. אחרי 7 באוקטובר הרבה דברים השתנו, והעמדה הביקורתית כלפי ישראל הפכה רחבה יותר".

בסיכום דבריו הזהיר ינרוג'ק מפני המשך מגמת ריכוז הכוח בטורקיה. "אנחנו רואים מדינה שבה הנשיא פחות ופחות מרגיש צורך לתת דין וחשבון. אין פה איזונים ובלמים, ולכן התקווה לשינוי באמצעות בחירות נחלשת". לדבריו, ההתפתחויות האחרונות עשויות להתברר בעתיד כרגע מכונן בפוליטיקה הטורקית. "אנחנו רואים תהליך שבסופו טורקיה הופכת למדינה הרבה יותר ריכוזית. עכשיו זה כבר מתחיל להיות ברור לעין".