על פי ממשלת שוודיה, אוקראינה מתכננת לממן את הרכישה העתידית של מטוסי ה-E וה-F החדשים באמצעות 2.5 מיליארד יורו מתוך מנגנון התמיכה של האיחוד האירופי. משלוח המטוסים החדישים צפוי להתחיל עד שנת 2030, בעוד ש-16 המטוסים הוותיקים יותר, המשמשים כיום את חיל האוויר השוודי, יסופקו כבר בתחילת 2027 – לאחר אישור הסכמי היצוא הרלוונטיים. זלנסקי, שהגדיר את ההכרזה כ"אירוע היסטורי", ציין כי טייסים אוקראינים כבר החלו באימונים על המטוסים השוודיים.
המהלך צפוי להרחיב משמעותית את צי מטוסי הקרב המערביים של קייב, הכולל כיום מטוסי F-16 אמריקאים ומיראז' 2000 צרפתיים. לדברי מומחים, היתרון המרכזי של מטוס הגריפן עבור האוקראינים הוא התאמתו הייחודית לפעילות בתנאי מלחמה מתמשכת ופיזור כוחות. בניגוד למטוסי קרב מערביים אחרים הדורשים מסלולי המראה ארוכים וסטריליים, הגריפן מסוגל להמריא ממסלולים קצרים במיוחד ואפילו מכבישים מהירים. תכונה זו מקטינה באופן דרמטי את פגיעותו לתקיפות טילים רוסיות על בסיסי חיל האוויר המוכרים.
יתרה מכך, זמן ההיערכות של המטוס על הקרקע נחשב לקצר במיוחד: על פי היצרנית 'סאאב', ניתן לתדלק ולחמש אותו מחדש לגיחה נוספת תוך כ-10 דקות בלבד. יתרון משמעותי נוסף של הגריפן על פני ה-F-16 הוא יכולתו לשאת את טיל האוויר-אוויר המתקדם "מטאור". מומחים צבאיים מסבירים כי לטיל זה טווח יעיל המאפשר לאיים על מטוסי סוחוי-34 רוסיים, המשגרים פצצות דאייה לעבר ערי אוקראינה ממרחק של 60 עד 100 קילומטרים מאחורי קווי החזית.
למרות היתרונות המבצעיים המובהקים, חוקרים שרואיינו ב"קייב אינדיפנדנט" מזהירים מפני התייחסות למטוס כאל "נשק פלא". הם מדגישים כי השפעתו הממשית בשדה הקרב תהיה תלויה בסופו של דבר בכמות המטוסים שתועבר בפועל, ובעיקר בקצב כניסתם לשירות מבצעי פעיל בשורות חיל האוויר האוקראיני.
התרעות פיקוד העורף