במקביל, טורקיה מנסה לפתח מנוע מקומי שיאפשר ל-KAAN להשתחרר מהתלות האמריקאית. אולם גם כאן לוח הזמנים רחוק מלהיות מיידי: לפי פרסומים בתעשייה, שילוב המנוע המקומי במטוס צפוי להתחיל רק ב-2032, וגם זה נחשב יעד שאפתני.
המשמעות האסטרטגית ברורה: דווקא הפרויקט שנועד להוכיח כי טורקיה מסוגלת לייצר לעצמה עצמאות ביטחונית מלאה, עדיין נשען על מנגנוני אישור, רכיבים וטכנולוגיות שמקורם במערב. גם אם אנקרה תצליח להשלים את פיתוח המנוע המקומי, על פי הדיווח, בריטניה והאיחוד האירופי צפויים לשמור בידיהם מנופי השפעה על הייצוא של המטוס, בשל רכיבים וטכנולוגיות שקשורים בשרשרת הייצור.
אבל המקרה של KAAN ממחיש עד כמה עצמאות ביטחונית מלאה היא יעד קשה להשגה גם עבור מדינה בעלת תעשייה צבאית מתקדמת. טורקיה בנתה מטוס שנועד לברוח מהתלות במערב, אך לפחות בשנים הקרובות — הוא עדיין לא יכול להמריא ממנה לגמרי.